דברי אתי על מדע ואימהוּת

11.07.2016

 

במבט ראשון, אפשר לחשוב שאימהות וקריירה מדעית הן מסלולים מקבילים שאינם נפגשים. אבל שלוש מדעניות ממכון ויצמן למדע – שלכל אחת מהן שלושה ילדים – מוכיחות ששני התחומים התובעניים האלה יכולים לדור בכפיפה אחת. באחרונה הן מלמדות סטודנטיות במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע במסגרת קורס ייחודי, ראשון מסוגו, שבו הן חולקות מניסיונן, ומלמדות אותן לא לוותר על הזכות לעסוק במדע, רגע לפני שהן מקימות משפחה מִשֶל עצמן – ונתקלות באתגר.

פרופ' מאיה שולדינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, פרופ' נירית דודוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות, ופרופ' מיכל שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים, נהגו לדבר עם הסטודנטיות שלהן על אימהוּת, ולשתף אותן בקשיים שחוו בעת שהן עמדו להפוך לאימהות צעירות. "למה שלא נספר להן על החוויות והתובנות שלנו?", אומרת פרופ' שרון. "כולנו היינו יכולות להרוויח המון מקורס כזה כאשר נעשינו אמהוֹת. אולי, אילו מסגרת כזאת הייתה קיימת, המעבר לאימהוּת היה קל יותר בשבילנו".

מימין: פרופ' נירית דודוביץ, פרופ' מאיה שולדינר ופרופ' מיכל שרון

כאשר הבינו שלוש המדעניות שמדובר בבעיה רחבה וגורפת, הן פנו לפרופ' דניאלה גולדפרב, יועצת הנשיא לקידום נשים במדע, שהעמידה את המשאבים הנחוצים לפתיחת הקורס. הן בנו את הקורס בשיתוף עם אורית ויטרבו, ראש תחום עבודה סוציאלית במכון. איתור סטודנטיות שיהיו מעוניינות להשתתף בקורס, התברר להן, היה החלק הקל. הקושי עלה רק כאשר התברר שאין מקום לכל המעוניינות: כדי שאפשר יהיה לקיים את הקורס באווירה אינטימית ופתוחה, הוא הוגבל ל-20 משתתפות בלבד.

במסגרת שישה מפגשים למדו הסטודנטיות הצעירות על פתרונות מעשיים לניהול הקריירה וחיי המשפחה שלהן, תוך שימת דגש בצורך לשמור על פתיחוּת עם המנחים שלהם, וכן ביכולת לתאם ציפיות ולדעת לקבל החלטות. בנוסף, דנו המדעניות בקורס בהצבת קריטריונים עצמיים להצלחה, וניסו להנחיל לסטודנטיות את התובנה שמדובר בקריטריונים פנימיים, עצמיים, ולא בגורמים חיצוניים. "אנחנו חלק מתרבות שבה דוחפים נשים להיות מושלמות", אומרת פרופ' שולדינר. "כולם מצפים ממך להיות האמא הכי טובה אי-פעם ולהיות המדענית הכי טובה אי-פעם. בקורס אנחנו מנסות להראות לסטודנטיות שאפשר להיות מאושרת בקשר לדרך שבה את מגדלת את הילדים שלך ולאופן שבו את מנהלת את הקריירה שלך – ופשוט להיות ״מספיק טובה״. רק צריך למצוא את הדרך לשלב בין השניים בדרך שתהיה אופטימלית בשבילך, ולא בשביל העולם החיצון".

על אף שמספרן של הנשים המדעניות עולה בשנים האחרונות בהתמדה, אנחנו עדיין רחוקים משוויון. במדעי החיים, 70% מכלל תלמידי המחקר הן נשים, אבל בקרב ראשי קבוצות המחקר הן מהוות מיעוט. תקופת הלידה היא הצומת המרכזי שבו נשים מחליטות לא להמשיך לשלב הבא בקריירה, כאשר רבות מהן יולדות לראשונה במהלך הדוקטורט. פרופ' שולדינר גורסת, כי המחסור בתמיכה – בדיוק ברגע שבו עליהן להחליט אם ואיך להתקדם במסלול הקריירה המדעית – מוביל סטודנטיות רבות לוותר. לכן בדיוק הקורס הזה כל כך הכרחי.

משתתפות הקורס לומדות איך להתמודד עם מצבים מאתגרים, אבל במהלכו הן גם משתפות ומעודדות זו את זו, וממשיכות להיפגש ולשתף גם לאחר שהקורס מסתיים. "כאשר סטודנטית אומרת לי שהמצב שלה בלתי-אפשרי, אני מנסה לשקף לה שכולנו חווינו קושי דומה ושהתקופות האלו הן זמניות, בעוד הקריירה האקדמית היא ארוכת טווח", אומרת פרופ' דודוביץ. "אני חושבת שיש משהו מרגיע בהבנה שאת לא היחידה שצריכה לעמוד מול האתגרים האלה".

פרופ' שולדינר, פרופ' דודוביץ ופרופ' שרון מקוות שהתועלת המשמעותית ביותר שיפיקו הסטודנטיות מהקורס תהיה ההבנה, שכל אחת ואחת מהן היא האחראית הבלעדית לקריירה שלה. אף אחד לא אומר ששילוב בין אימהוּת לקריירה מדעית הוא עניין קל, אבל עם הגישה הנכונה זה אפשרי, וראוי למאמץ הנדרש.

 

מכון ויצמן למדע פועל רבות כדי לסייע לנשים מדעניות לקדם את הקריירה שלהן ולהישאר במסלול המחקר. המכון מקיים פעילויות רבות בתחום זה, ובין היתר מעניק מלגות לחוקרות צעירות כדי לעודד אותן לצאת ולבצע מחקרים בתר-דוקטוריאליים בחו"ל – שלב חיוני בדרך לפיתוח קריירה מדעית עצמאית.

למידע נוסף לחצו כאן.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם

.