סיפור שמתחיל באוסף צדפים

01.12.1999
פרופ' ליאה אדדי. סוגרת מעגל
 
 
המדע צפון בגנים של פרופ' ליאה אדדי. הסבא-רבא שלה היה אספן להוט של כל מיני סוגים של צדפות, והאוסף שלו, שנחשב לאחד המובחרים והמקיפים ביותר בעולם, מוצג כעת באוניברסיטה העברית בירושלים. היא עצמה חוקרת את מערכת היחסים המורכבת שבין חומרים ביולוגיים דוגמת חלבונים לבין גבישים דוממים. במסגרת זו היא מתעניינת בין היתר בדרך שבה רכיכות בונות את הקונכיות שלהן. כך, בעצם, נסגר לו מעגל, אלא שהסיפור במלואו אינו פשוט כל כך.
 
מעגל נוסף נסגר כאשר אדדי, שבהיותה בת 12 אמרה שכשתגדל תהיה מדענית במכון ויצמן למדע, אכן הגשימה את האמירה הזאת. כיום היא מכהנת כראש המחלקה לביולוגיה מבנית במכון. אדדי נולדה שנה אחרי המכון, בפדובה שבאיטליה. שורשי משפחתה מעמיקים בהיסטוריה של איטליה עד עשרה דורות במורד הזמן. "הסבא-רבא שלי היה מהנדס בניין, אדם מיוחד במינו שהתעניין במספר תחומים שונים, ואסף קונכיות מכל מיני סוגים. אמי סיפרה לי שבביקוריה אצלו נהגה להתבונן יחד אתו בצדפים מבעד למיקרוסקופ".
 
הסב התכוון לתרום את אוסף הצדפים שלו לאוניברסיטה בפדובה, אבל לאחר מלחמת העולם השנייה שינה את דעתו. לאחר שמת, כשליאה הקטנה היתה בת שנה בלבד, החליטה סבתה להעביר את האוסף לאוניברסיטה העברית בישראל. דבר קיומו של האוסף לא נשכח, אמנם, אבל גם לא היה בראש מעייניהם של בני המשפחה. ליאה גדלה, בשנת 1973 השלימה את לימודיה לתואר שני בכימיה באוניברסיטה של פדובה, והחליטה שהגיע הזמן לעבור לישראל. כאן, כמעט באופן טבעי, הגיעה למכון ויצמן למדע והשלימה את לימודיה לדוקטורט בהנחייתו של פרופ' מאיר להב. אחרי פוסטדוקטורט בהרווארד, שהתמקד בחקר תכונותיהם של גבישים, חזרה למכון והחלה לשתף פעולה עם פרופ' סטיב ויינר, שהתעניין בביו-מינרליזציה וצדפות. תוך כדי עבודה סיפרה לוויינר על אוסף הצדפים של סבה. ויינר נדהם. "את רוצה לומר לי שסבך תרם את אוסף הצדפים הנפלא שאני נוסע ללמוד באמצעותו על קונכיות מיוחדות?"
 
אדדי מבקרת מאז מדי פעם באוניברסיטה העברית, ומתבוננת באוסף של סבה המשמש מקור השראה לחוקרים רבים. היא עצמה מתעמקת - בין היתר - בדרך שבה רכיכות שונות מעצבות את תצורת החומר של הקונכיות שלהן. היא הצליחה להוכיח כי חלבונים מסוגלים "להכיר" גבישים של חומרים אחרים, כאשר ה"הכרה" מתבטאת בהתאמה מבנית בין מולקולת החלבון לבין פני השטח של הגביש. למעשה, כאשר חלבון כזה נצמד לגביש שהוא "מכיר", הוא משמש לו מעין "תבנית" המעצבת את מבנהו של הגביש בעת היווצרותו. הבנת התהליכים האלה עשויים לסייע במגוון גדול של שאלות, החל מהבנת מבנה העצם וכלה בפיתוח דרכים מתקדמות לבניית חומרים מרוכבים חדשים, כמו אלה המשמשים בין היתר בתעשיית התעופה והחלל. הנה כי כן, סיפור שהתחיל בצדפים חזר - לפחות לזמן מה -לצדפים, ומכאן נראה שהוא ממריא לשמים.
 

שתף