"שותף אסטרטגי" חדש להתפתחות סרטן

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.06.2005

שתף

פרופ' אברי בן-זאב ותלמידת המחקר, הרופאה ד"ר ננסי גברט. לבלום את הפלישה
 
 
תפתחות סרטן היא תהליך ארוך, מורכב ורב-שלבי, שבו משתתפים "שחקנים" רבים ושונים. המורכבות הזאת היא חלק מהקושי שבו נתקלים המדענים החוקרים את הסרטן, אך בה בעת, כל גילוי או זיהוי של "שחקן" או שלב חדש בתהליך מהווה גם הזדמנות נוספת לבלימת המחלה. צוות של מדענים ממכון ויצמן גילה באחרונה "שחקן" חדש וחשוב בתהליכי ההתפתחות של סרטן המעי. המדענים, פרופ' אברי בן-זאב מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, ותלמידת המחקר, הרופאה ד"ר ננסי גברט, פרסמו באחרונה את ממצאי מחקרם בכתב העת המדעי Journal of Cell Biology
 
פרופ' בן-זאב חוקר זה זמן רב את תפקידו המדויק של הגן הקרוי קטנין-ביתא בהתפתחות סרטן מסוגים שונים. ידוע שקטנין-ביתא מפעיל גנים שונים, אך הזהות המדויקת של הגנים האלה - והתפקיד שהם עצמם ממלאים בהמשך התהליך - נותרו בגדר תעלומה. במחקרים קודמים זיהתה קבוצת המחקר של פרופ' בן-זאב מספר גנים המופעלים על-ידי קטנין-ביתא, ומעורבים בהתפתחות סרטן עור מסוג מלנומה וסרטן המעי. במחקר הנוכחי - שבוצע בתרביות רקמה במעבדה - הם גילו שתאי סרטן מעי הגס מכילים כמויות גדולות ובלתי-צפויות של חלבון הקרוי L1. חלבון זה, המוצג על קרומי התאים, מתפקד הן כקולטן (שמולקולות אחרות נקשרות אליו), והן כ"עוגן" המתווך בקשר עם תאים אחרים. עבודות קודמות הצביעו על כך שהחלבון L1 ממלא תפקיד חשוב בתהליך שבו תאי עצב בריאים מתפתחים ומפלסים את דרכם דרך התווך הבין-תאי. מחקרו של פרופ' בן-זאב הראה, כי חלבון זה (L1) משפיע בדרך דומה גם על התנהגותם של תאים סרטניים. כאשר (כתוצאה מפעילות יתר של קטנין ביתא) מתרבה כמות ה-L1 בתאים סרטניים, התאים הללו נעשים פולשניים וקטלניים במיוחד. בין היתר הם נעשים "קלי תנועה" ובעלי יכולות משופרות של חדירה לרקמות החיבור של הגוף. L1 גם מעניק לתאים הסרטניים יכולת עמידה והישרדות טובה יותר בתנאי עקה. במובן זה, נראה שחלבון ה-L1 מהווה מעין "שותף אסטרטגי" המסייע להתפתחותם של גידולי סרטן המעי.
 
בעבודה משותפת עם ד"ר תומס בראבלץ, פתולוג מאוניברסיטת ארלנגן, גרמניה, וצוותו של ד"ר פטר אלטאווגט במרכז לחקר הסרטן בהיידלברג, גרמניה, בחנו מדעני המכון דוגמאות של רקמות סרטן המעי ממספר גדול של חולים. הם מצאו, ש-L1 נמצא בכמויות גדולות במיוחד בתאי הסרטן המהווים את החזית הפולשנית והאלימה של הגידול, ושל גרורות סרטניות שהתמקמו בבלוטת הלימפה הסמוכה. ממצא מפתיע נוסף שעלה מבחינת דוגמאות רקמה אלה הוא הצמידות בין צברים של תאי עצב (המכילים L1), לצברים של תאי סרטן המעי, שגם הם, כאמור, מכילים כמות גדולה במיוחד של L1. לתגלית זו עשויות להיות השלכות חשובות גם על איבחון וגם על פיתוח דרכים חדשות לבלימת התפתחות הגידול.
 

שתף