שמור לי ואשמור לך

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.12.1997

שתף

01-12-1997
ד"ר טלילה וולך. התאים מנהלים בינהם "דו-שיח מולקולרי"
 
 
עקרון הפעולה המנוסח בכותרת, ידוע ומוכר היטב לכל מי שמבין משהו בפוליטיקה. אבל עכשיו מתברר שלא רק אורגניזמים שלמים (דוגמת בני אדם) יודעים להעריך הדדיות. צוות של חוקרים במכון ויצמן למדע מצא באחרונה כי גם תאי שריר ותאי גיד מיישמים את העיקרון הזה כשהם מתמיינים בתהליך התפתחותן של רקמות בעובר. למעשה, החוקרים מצאו כי היכולת של תאי שריר ותאי גיד לסייע אלה לאלה, לסירוגין, היא תנאי חיוני שבלעדיו לא יתפתחו רקמות בעובר.
 
החוקרים, ד"ר טלילה וולק ותלמידי המחקר טליה ירניצקי, לי מין, שירלי בקר ודן שטרומפף, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, בחנו את תהליך התפתחות הרקמות שבמסגרתו תאים "חסרי מקצוע" מתמיינים ונעשים לתאי שריר וגיד בעוברי זבוב "תסיסנית המחקר" ("דרוזופילה"). על אף העובדה שהמחקר בוצע בזבובים, נראה כי הוא עשוי לשפוך אור חדש גם על תהליכים המתחוללים בבעלי חיים עילאיים, לרבות בני אדם (הגנים ה"זבוביים" המקודדים את הגורמים המולקולריים המעורבים בתהליך שנחקר, דומים במידה רבה מאוד לגנים המקבילים להם בגוף האדם).
 
ד"ר וולק ותלמידיה מצאו כי התאים העתידים להפוך לתאי שריר והתאים העתידים להפוך לתאי גיד, נצמדים אלה לאלה בשלב מוקדם של תהליך ההתמיינות. במצב זה, כשהם נוגעים זה בזה, הם מנהלים ביניהם "דו-שיח מולקולרי", שלמעשה אינו אלא סדרה של חילופי פקודות שעל פיהן מבצעים התאים את הפעולות השונות החיוניות לתהליך ההתמיינות.
 
בשלב הראשון של חילופי הפקודות, תאי הגיד, שכבר כמעט סיימו את תהליך ההתמיינות, מורים לתאי השריר היכן בדיוק עליהם להתמקם. לאחר שתאי השריר מתמקמים במקומם המיועד, הם מעבירים "פקודה מולקולרית" המורה לתאי הגיד להשלים את תהליך התמיינותם. במלים אחרות, ד"ר וולק ותלמידיה מצאו כי התמיינותם והתפתחותם של תאי שריר ותאי גיד, הם תהליכים שלובים זה בזה ותלויים זה בזה.
 
במסגרת המחקר הזה הצליחו החוקרים לבדד ולשבט את הגן המקודד את גורם הגידול המיוצר בתאי שריר והמעביר את פקודת ההתמיינות לתאי גיד. בנוסף לכך, זיהו החוקרים כמה מולקולות הממלאות תפקיד מפתח בתהליך העברת המסרים בין התאים. מחקר זה עשוי לסייע בפיתוח שיטות לבקרת התפתחותן של רקמות שרירים - לרבות הלב - בעוברים.
 

שתף