הינך נמצא כאן

פיטופלנקטון

Shutterstock
26.04.2022

מתי הפכו אצות חד-תאיות למזינות כל-כך – וכיצד השינוי סלל את הדרך לקפיצת מדרגה אבולוציונית

ד"ר פלורה וינסנט
01.03.2021

הכירו את ד"ר פלורה וינסנט, פוסט-דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' אסף ורדי. חוקרת אצות חד-תאיות, פועלת למען שוויון מגדרי במדע ואוהבת לצאת למסעות מחקר...

דיאטומאות
08.08.2019

מדוע תאי אצה מסוימים מתים, בעוד אחרים מגלים עמידות ושורדים תנאי עקה סביבתית?

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi
07.02.2019

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

 
שרידי אצות שנדבקו בנגיף
24.10.2018

מה קורה לשרידיהן של הפריחות רחבות הממדים באוקיינוס לאחר שהאצות החד-תאיות המרכיבות אותן מתות בעקבות זיהום נגיפי?

ד"ר דניאלה שץ ופרופ' אסף ורדי. זיהום ויראלי שמשפיע על הבריאות הסביבתית של כדור הארץ
09.11.2017

שיטת פעולה לא מוכרת של וירוסים מסייעת להדבקה רחבת-היקף של אצות ולקריסת פריחות הענק שלהן 

מבט מהחלל על פריחת פיטופלנקטון
06.04.2017

כיצד מתאפשרת פריחת פיטופלנקטון לאורך אלפי קילומטרים באזורים הנחשבים למדבריות אוקיאניים?

פריחת אצות רחבה באוקיינוס האטלנטי הצפוני בסוף יולי 2012 (למעלה). היא נעלמה עד תחילת יולי בשל פגיעת נגיף (למטה). אימג'ים: הלווין "אווה" של נאס"א
08.09.2015

כיצד מופץ הנגיף הגורם להעלמות פריחת האצות באוקיינוס?

מימין: ד"ר אסף ורדי, ד"ר דניאלה שץ, ד"ר יואב להן ופרופ' אילן קורן. שינויי אקלים
01.12.2014
מדעני המכון מדדו לראשונה השפעות נגיפיות על פריחות ענק של אצות ימיות, ה"צורכות" גזי חממה מהאטמוספרה
צילום לווייני של פריחת פלנקטון מסוג קוקוליטופורים
21.10.2014

מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה השפעות נגיפיות על פריחות ענק של אצות ימיות, ה"צורכות" גזי חממה מהאטמוספירה

עמודים