מבט לעתיד

 

חזון הוא נצחי. 75 שנים לאחר שהוקם מכון המחקר על-שם דניאל זיו, ו-60 שנה לאחר שנוסד מכון ויצמן למדע - ב-2 בנובמבר 1949 - אין ביטוי מתאים יותר מדבריו של חיים ויצמן כדי לתאר את התפקיד ההיסטורי שמילא וממלא מכון ויצמן למדע, וכן את התפקיד שהוא שואף למלא בעתיד: 'אני סמוך ובטוח כי המדע יביא לארץ הזו שלום ויחדש את נעוריה, וייצור כאן מבוע של חיים רוחניים וחומריים. אני מתייחס למדע הן כמטרה בפני עצמה, והן כאמצעי להשגת מטרות אחרות'". כך פתח נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, את דבריו לפני חברי המועצה הבין-לאומית של המכון, שהתכנסו באחרונה כדי לציין מלאת 60 שנה לייסוד מכון ויצמן למדע. "האם ידע ויצמן כי חזונו יתגשם?", שאל הנשיא, "האם ידע כי 60 שנה לאחר הקמת המכון נמצא את עצמנו בחדר הזה, ברגע הזה, מתבוננים בגאווה על הישגי העבר - הישגים שבשנת 1949 היו מתוארים כבלתי-אפשריים או כחלומות בהקיץ?

 

"זה מקור כוחו של חזון: הוא יכול להפוך רעיונות נועזים למציאות. אולם שימו לב לעובדה שהרעיונות של ויצמן מעולם לא עסקו בפרטים כמו הבניינים שיידרשו, או התחומים המדעיים בהם יש להשקיע. הרעיון הנועז היה התפיסה הכוללת שלפיה, באמצעות מצוינות אינטלקטואלית יוכלו מדעני מכון ויצמן למדע להפוך את המציאות הישראלית של שנות ה-40 של המאה ה-20 למציאות שאנו מכירים כיום, בתחילת המאה ה-21. הרעיון הנועז שלפיו השקעה ארוכת טווח במדע המונע בדלק של סקרנות תאפשר פיתוח של טכנולוגיות חדשות שיביאו תועלת לא רק למדינת ישראל - אלא לכל בני-האדם באשר הם, הרעיון שאמר כי המסע הבלתי-נגמר לעבר איכות ומצוינות יוכל לאפשר למכון מחקר קטן לחולל שינוי רחב יריעה, זה הרעיון שקבע כי חינוך וידע מהרמה הגבוהה ביותר יוכלו להניח את היסודות למציאות כלכלית חדשה.

 

"לו היה חי, האם היה חיים ויצמן מוצא סיפוק בהישגים שהגענו אליהם מקץ 60 שנה? קשה לומר. הסיבה לכך פשוטה - כמו כל מדען השואף לכבוש את הפסגה הבאה, הוא יתבונן בעבר, ישווה אותו להווה, ויבין מיד כי יש עוד הרבה הרים לטפס עליהם, וכי כל אחד מהם הוא גבוה יותר מכל אחת מהפסגות שנכבשו עד כה. זהו, למעשה, סודה של המצוינות - היא אינה מטרה, אלא מסע מתמשך, ואנו נמצאים בתחילת הדרך. וכאשר מדובר במטרה לא קבועה - כמו, במקרה זה, במושג המצוינות - נישאר תמיד בתחילת הדרך.

 

"מה בכל-זאת השגנו ב-60 השנים הראשונות? אנחנו יכולים, כמובן, לספר על המחשב הראשון בארץ, על החלוציות בחקר הסרטן, על ייסוד החברה הראשונה בישראל להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, על בנייתו והפעלתו של מאיץ החלקיקים הראשון, על ייסוד המכון הראשון למחקר תת-מיקרוני - המוכר יותר בשם מדעי הננו, על פיתוח התרופה הישראלית הראשונה שאושרה על-ידי מינהל התרופות האמריקאי (FDA), על יצירת המתקן הראשון לניסויים טרום-קליניים, ועוד ועוד - הרשימה ארוכה מאוד. אולם במקום לספק רשימה ארוכה, אפשר לומר שבששת העשורים הראשונים  הצלחנו ליצור תרבות מדעית ייחודית, ושהיא הפכה למרכיב של קבע. זו התרבות של מכון ויצמן למדע. יצירת תרבות המבוססת על חזון היא הישג גדול מאוד, משום שהיא מתרגמת את החזון הראשוני לכלל מסורת שאותה חולקים אנשים רבים. ומסורות כאלה מתאפיינות בחיים ארוכים.

 

"מהי התרבות מכון ויצמן? אפשר לתאר אותה במשפט אחד: במכון ויצמן למדע השאיפה למצוינות אינה היוצא מן הכלל, אלא הכלל עצמו. מסורת של מצוינות היא הבסיס להישגינו המדעיים, להמצאת תרופות חדשות, לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, לקידום רמת החינוך הגבוהה, ומעל לכל - לעובדה כי ביכולתנו לשנות ולעצב את חייהם של אנשים רבים כל כך.

 

"חגיגות ה-60 למכון ויצמן למדע הן הזדמנות טובה להביט גם לעבר העתיד. לאן אנו הולכים? בכל פעם שאנשים שואלים כיצד ישנה המדע את עולם העתיד, או אילו סוגים של תרופה או טכנולוגיה יפותחו, צריך להזכיר להם כי אי-אפשר לחזות את העתיד הטכנולוגי, אבל קל להבין מה יהיו השלכותיו. הנה ניסוי מחשבה פשוט יחסית: כיצד אנשים שחיו בראשית המאה ה-20, נניח בשנת 1909 - לפני 100 שנים, היו רואים בדמיונם כיצד ייראה העולם בעוד 100 שנה - כלומר היום? האם הם יכלו לשער כי האבעבועות השחורות, הפוליו ומחלות קשות אחרות יימחו מעל פני האדמה? האם הם היו יכולים לתאר לעצמם שתוחלת החיים תוכפל? האם הם היו מעלים בדעתם כי אפשר יהיה לראות את העולם כולו באמצעות קופסה קטנה הקרויה "טלוויזיה", או לשוחח עם אדם הנמצא מעברו השני של העולם באמצעות קופסה קטנה עוד יותר - ה"טלפון"? האם הם היו מסוגלים לדמיין את האפשרות לכתוב מכתב ללא עט ונייר, לשלוח אותו ללא בול, ושהוא יגיע ליעדו מספר אלפיות השנייה לאחר שנשלח?

 

"כל הדברים האלה לא היו עולים בדעתם. איש לא יכול היה לדמיין אותם, ובכל זאת, כולם נוצרו בעקבות המחקר המדעי.

 

"אם כך, האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו היום מה יקרה ואיך ייראו חייהם של האנשים שיחיו בעולם בעוד 100 שנה? ברור שלא. ברור שאין לנו מושג. אבל באופן מדהים אנחנו יכולים להיות בטוחים שהמחקר המדעי ייצור ויעצב עולם חדש. ומכון ויצמן למדע ימלא תפקיד מפתח בעיצובו של העולם החדש הזה.

 

"מטרותיו של מכון ויצמן כרוכות ביסודות התרבות שלנו: עלינו לפתח רעיונות חדשים, לעודד חדשנות, וכן - לא פחות חשוב - לטפח דור חדש של אנשים צעירים שיביאו להבשלת הרעיונות האלה.

 

אין בעולם משימות חשובות יותר מפיתוח רעיונות חדשים וממעורבות בתחום החינוך. מי שעוסק בשני התחומים האלה משפיע על עתידה של הארץ, על עתידו של העולם ועל עתידה של האנושות. כיצד נגשים את המטרות האלה? עלינו להתבסס על שלושת עמודי התווך שעליהם עומד המכון: מחקר מדעי, חינוך מדענים צעירים וחינוך לציבור הרחב.

 

"כלכלת העתיד היא כלכלה של רעיונות. כבר בימים אלה מתפתח שוק עצום, המביא תועלת  רבה למין האנושי, שמספק מידע - ולא מוצרים מוחשיים. ברור שהתפתחויות מדעיות אינן נובעות עוד מעבודה בתחומים מוגדרים, וכי הן מתחוללות בחזיתות רבות, כולן קשורות זו לזו ותלויות זו בזו. היכולת לקבוע רצפים גנטיים באופן מדויק ובמהירות רבה היא תוצאה של ההתקדמות בפיסיקה, בכימיה ובמדעי המחשב. הננו-טכנולוגיה פורצת גבולות לא רק בתחומי הכימיה והפיסיקה, אלא גם בביולוגיה. פיתוח אלגוריתמים מתמטיים חדשים משפר את יכולתנו להבין את התנהגותם של חלבונים. לכן, הגמישות  והיכולת לשלב תחומי מחקר שונים הן  המפתחות לפריצות הדרך של העתיד.

 

"אנחנו יכולים להשיג את הסינרגיה הזאת באמצעות בסיס להחלפה חופשית של רעיונות ובאמצעות תשתית איתנה. לשם כך עלינו ליצור בשביל המדענים שלנו את האמצעים שיאפשרו להם לעסוק במחקר רב סיכונים ועתיר סיכויים, וכן, בה בעת, לפתח את תשתיות הליבה החיוניות בקמפוס למשך העשורים הבאים. עלינו לייסד ולהפעיל מרכזי מחקר ומכוני מחקר שיתמקדו בתחומים מוגדרים, שכן הם חיוניים להישגינו העתידיים. כדי להבטיח עתיד של כלכלה הנשענת בחוזקה על מדע וידע אנחנו חייבים להמשיך לגייס מדענים צעירים מהשורה הראשונה, ולספק להם את כל התמיכה הנדרשת כדי לתרגם את הרעיונות שלהם לפריצות דרך מדעיות.

 

"חלק חשוב ועיקרי בפעילות שלנו מיוחד להקניית החינוך המדעי הטוב ביותר לתלמידי המחקר שלנו. ב-50 השנים האחרונות התחנכו במכון חלק ניכר מבעלי התארים המתקדמים במדעים ובמתמטיקה בארץ, ומכאן שהאחריות לחינוך הדור הבא של מדענים צעירים מוטלת עלינו. בגלל השינויים המהירים המתחוללים בכלכלה העולמית, אין עוד די בחינוך מתמטיקאים, פיסיקאים, כימאים וביולוגים מצטיינים. עלינו ליצור סוג חדש של מדענים. מדענים אלה יהיו בעלי ידע רב במיגוון תחומים מדעיים, ובה בעת יידעו איך להשתמש בידע הזה בדרכים חדשות. מתן ידע בלבד איננו מספק עוד - עלינו ללמד כיצד להשתמש בו. בתי-הספר למחקר, שמתחילים עכשיו לפעול במכון, יספקו אמצעים חדשים ויצירתיים לתלמידי המחקר שלנו, ויהוו מרכיב חיוני בעתיד הזה.

 

"בעוד שבעבר ידע מדעי בסיסי נראה למי שאינם עוסקים במדע כמותרות, הרי שבימינו ברור לכולם שמדובר בכלי הכרחי לחיים בחברה מודרנית. חדירת הטכנולוגיה לחיי היום-יום, וההחלטות המורכבות שעלינו לבצע כאזרחי העולם המודרני אינן מאפשרות לנו להיות בורים וחפים מידע מדעי. מכון ויצמן למדע מילא תפקיד היסטורי בתחום החינוך המדעי לציבור הרחב, ובמשך השנים קידמנו תוכניות חשובות רבות. מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מציע תוכניות רבות אשר מאתגרות את חשיבתם של צעירים ומבוגרים. עלינו לשמר את המאמץ הזה ולהגבירו, לא רק מפני שאנו מעוניינים להצית סקרנות אינטלקטואלית, אלא גם מכיוון שהחינוך בכללותו הוא הערובה הטובה ביותר לחברה חופשית  ודמוקרטית: כדי להיות מסוגלים לקבל החלטות ולבחור בחירות מושכלות עלינו לדעת את העובדות ולנתח את הנתונים.

 

"במבט לעתיד, עלינו לחשוב על כך שאלה שיבואו אחרינו, ויחגגו את יובל ה-100 למכון ויצמן למדע, יוכלו לדבר בהערצה על ההישגים שלנו, כפי שאנו מדברים על הישגיו של דור המייסדים של המכון. אם נוכל להבין מה ניתן לנו ב-60 השנים האחרונות, נוכל גם לתת הדרכה בעלת ערך דומה לדור העתיד. צברנו לקחים רבים מהעבר שבעזרתם נוכל ליצור עתיד טוב יותר".