הינך נמצא כאן

תקציב התא

01.12.2014

מימין: אבי פלמהולץ, פרופ' רון מילוא וד״ר אלעד נור. השחקנים הראשיים
 
 
אילו הגיעו חייזרים לכדור -הארץ, ורצו להבין מה קורה אצל בני-האדם, יכלו, בין השאר, לשבת ולקרוא ספרות יפה, וכך ללמוד לא מעט על הטבע האנושי. אבל כדי להבין את השורה התחתונה ומה באמת קורה כאן – כדי ללמוד כיצד אנו למעשה מתפקדים כחברה – היה עליהם לשים את ידם גם על תקציבי המדינות, ואולי, במיוחד, על שנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 
פרופ' רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, הוא, במובן מסוים, מנהל סניף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של התא. במעבדה שלו ישנם חוקרים מכמה וכמה תחומים – פיסיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, ביוכימיה ומתמטיקה שימושית. בשיתוף עם החוקרים וולפרם ליברמייסטר ויורג ברנהרד מאוניברסיטת גריפסוולד ומהשָריטֶה שבברלין, פיתחו הוא וחברי מעבדתו - ד"ר אלעד נור, דן דוידי ואבי פלמהולץ – שיטה המציגה בצורה ברורה ואינטואיטיבית את חלוקת המשאבים של התא. "אנחנו מוצאים שכאשר ישנה ויזואליזציה טובה, אנחנו, כמדענים, יכולים להבין דברים טוב יותר", אומר פרופ' מילוא, "וגם לקבל איזושהי אינטואיציה, שהיא דבר חשוב מאוד בעינינו".
 
תקציב התא
 
השיטה מציגה באופן חזותי כיצד החלבונים – שהם "השחקנים הראשיים", לדברי פרופ' מילוא – מחולקים בתוך התא, ומבוססת על ריבוע המחולק למצולעים. כל מצולע כזה הוא סוג של חלבון אשר תופס את החלק היחסי שלו בריבוע התא, וגודלו מסמן כמה משאבים מוקצים לאותו חלבון. אפשר לבחון את חלוקת המשאבים במישורים שונים, החל מהאפשרות לראות את שמו של כל חלבון יחיד ולהבין מה תפקידו, וכלה ביכולת להבין כמה משאבים מוקצים לפעילויות רב-אנזימתיות כמו מטבוליזם, תהליכיים תאיים ועיבוד של מידע גנטי (המעבר מדי-אן-אי לחלבונים), ואיך כל החלבונים האלה פועלים ביחד.
 
באתר האינטרנט של הפרויקט המידע כולו נגיש לציבור החוקרים. מה שמלהיב את פרופ' מילוא במיוחד הוא ההזדמנות להשוות בין חלוקת המשאבים של תאים שונים: "אפשר להשוות בין כל מיני מצבים, ולראות עד כמה הם דומים או שונים. לדוגמה, השווינו בין תאים של הומו סאפיינס לבין תאים של שימפנזה". באופן מפתיע, הם דומים במיוחד. למעשה, פעמים רבות אין כל הבדל ברמת התא – סוג תא מסוים יכול להיות דומה מאוד אצל בני-האדם ושימפנזה. עם זאת, את ההבדלים ביניהם אפשר להסביר באמצעות כמות התאים. "כמה תאים כאלה יש במוח? ואיך הם מחווטים? שם קיימים הבדלים דרמטיים", מסביר פרופ' מילוא. אבל בכל הנוגע למרכיבי התאים עצמם, קשה למצוא הבדלים. למען האמת, ההבדל בין תאים מסוגים שונים בגוף האדם גדול יותר מההבדל בין סוג מסוים של תא – לדוגמה, תא עצם – בבני-האדם ובשימפנזה.
 
כשמבקשים מפרופ' מילוא לדמיין שימוש פוטנציאלי בעתיד לשיטה שפיתח, הוא משיב: "לומר שיום אחד נקבל בקופת חולים את המידע בנוגע למצב הרפואי שלנו בצורה הזאת? אולי, אבל כרגע קשה לי להאמין". יחד עם זאת, הוא בהחלט חושב שכך ילמדו בעתיד ביולוגיה בתואר ראשון, ואולי אפילו בתיכון. "התפיסה האנושית עובדת בצורה טובה בעזרת אמצעים חזותיים", הוא מסביר. "אנחנו סבורים שמדובר במידע חשוב. אפשר ללמד אותו בעזרת טבלה ארוכה, ובדרך כלל זה המצב, זה מה שקיים בספרי לימוד, וזה בסדר גמור. אבל אני חושב שתרשים מהסוג הזה עשוי להיות חשוב מאוד בתהליך הלמידה".
 
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם