אאוריקה

 

"אאוריקה", צעק ארכימדס כשהבין, בעודו משתכשך באמבטיה, שגוש חומר המושקע במים דוחה כמות מים שמשקלה שווה למשקלו  (ולא כמות מים שנפחה שווה לנפח החומר המושקע). כך נוצר מושג המשקל הסגולי, שמלווה את האנושות ומוכר היטב לכל תלמיד בבית הספר. אבל עכשיו מתברר, שארכימדס אמנם גילה את האמת, אבל לאמת זו יש היבט נוסף, שנעלם מעיניו. פרופ' גרגורי ("גרישה") פלקוביץ, ראש המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, מצא שחלקיקי חומר קטנים מאוד, המרחפים בגל מים עומד, נעים בכיוונים שונים, הנקבעים על-פי מידת ה"אהבה" שלהם למים. חומר ש"אוהב" מים (הידרופילי) דוחה כמות מים שמשקלה עולה על משקלו, ולכן ינוע כלפי מעלה; ואילו חומר "שונא" מים (הידרופובי) דוחה כמות מים שמשקלה קטן ממשקלו, ולכן ינוע וישקע כלפי מטה.

 

תגלית מפתיעה זו, המוסיפה פן חדש לחוק יסוד בפיסיקה, התגלתה כאשר פרופ' פלקוביץ וד"ר סרגיי לוקשוק מאוניברסיטת האל שבאנגליה התבוננו בחלקיקי חומר המרחפים בגל מים עומד. גל עומד הוא גל שנע לפנים ולאחור, מעלה ומטה, באופן שסך כל התנועה הממוצע שלו הוא אפס (התנועה מעלה שווה לתנועה מטה, והתנועה לפנים שקולה לתנועה לאחור). חלקיקי חומר זעירים שמרחפים בגל כזה אמורים להימצא במקומם, ללא תנועה. אבל פרופ' פלקוביץ וד"ר לוקשוק הבחינו בכך שחלקיקי טפלון - שהם "שונאי מים" - שקעו אט אט כלפי מטה, ואילו חלקיקי הזכוכית - שהם "אוהבי מים" - נעו והתקדמו בגל, כלפי מעלה.

 

פרופ' פלקוביץ: "הוספת פן חדש לחוק יסוד בפיסיקה אינה אירוע שכיח, ואני שמח מאוד על הזכות שנפלה בחלקי, לשוחח, במובן מסוים, מעבר למחסום הזמן, עם ארכימדס, אחד מהאבות המייסדים של מדעי הפיסיקה".