אתר מכון ויצמן למדע

תחומי מחקר

פרופ' אליזבטה בוארטו וד"ר טוביאס ריכטר באתר החפירות "שובייקה 1" – כ-150 ק"מ מצפון-מזרח לרבת עמון

שרידים מפוחמים של שורשי עשבים שופכים אור חדש על התפתחות המהפכה החקלאית

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו באתר נאטופי בירדן שרידים של תרבות קדם-חקלאית אשר התפתחה במקביל לאתרים הנאטופיים בהרי הכרמל והגליל

שרידים של מגדל הביצורים. אבני המסד הונחו רק בתקופת הברזל

מגדל ביצורים בירושלים נבנה 1,000 שנה מאוחר יותר מכפי שהעריכו עד כה ארכיאולוגים

מדעני מכון ויצמן למדע תיארכו מחדש את מועד הבנייה של מגדל הביצורים הגדול במעיין הגיחון בירושלים בעזרת שרידי פחם, זרעים ועצמות

מוסיקת המקרה

כיצד משפיע עלינו טיפול באמנויות, ואיך אפשר לשפרו?

לבבות של דג זברה

תאים מזדקנים, לב צעיר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן

בעקבות החלבונים הראשונים

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי

המחקר התאפשר הודות למכשיר הלוכד טיפות מים זעירות באמצעות מיקרו-מערך של שבבים. בתצלום: תמונת מיקרוסקופ של טיפות המים שנלכדו (הצבע הכהה מסמן טיפות שקפאו). מקור: אוניברסיטת בילפלד

לשבור את הקרח – ולהשאיר אותו שלם

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר הראו כי חלבונים מונעי-קפיאה יכולים גם לעודד קפיאה

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים? ד"ר הלל אהרוני חוקר

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע

במהירות ההבזק

האם אפשר למדוד באופן ישיר את הפוטון שנפלט כשאלקטרון מתנגש באטום?

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים? ד"ר הלל אהרוני חוקר

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

מוסיקת המקרה

כיצד משפיע עלינו טיפול באמנויות, ואיך אפשר לשפרו?

מימין: פרופ' דן אורון, ד"ר אורן רז, פרופ' נירית דודוביץ ופרופ' בועז נדלר. טובים השניים מן האחד

צורת ההבזק

איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

מימין: שי וימר, ד"ר גילי בן-ניסן ופרופ' מיכל שרון. מעז יצא מתוק

חלבון: יתרון וחיסרון

כיצד אפשר לפשט את תהליך בקרת האיכות של חלבונים המשמשים בתעשיית המזון והתרופות?

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

חדשות המדע

ראה הכל >

פרופ' עד קמחי ופרופ' יורם גרונר

"עולה כיתה, אך לא בבית ספרנו"

מכון ויצמן למדע במקום השלישי בעולם באיכות המחקר המדעי

פרופ' אורה קדם

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

מכון ויצמן למדע במקום השלישי בעולם באיכות המחקר המדעי

מכון ויצמן למדע נכלל ברשימת 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם – בהשפעת המחקר וביישומים כאחד

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

פודקאסטים

ראה הכל >

הנקראים ביותר

פס רחב של שיתוף פעולה

שיתוף הפעולה המתמשך בין מכון ויצמן למדע לבין חברת "מרק סרונו" זכה באחרונה לזריקת עידוד משמעותית עם ביקורו של יו"ר "מרק", ד"ר קארל קליי, במכון.

שירת המדע 2011

בילוי חכם לכל המשפחה

אלפים מתושבי ישראל ביקרו בחול המועד פסח בקמפוס המכון והשתתפו בפסטיבל המדע של מכון ויצמן למדע, בתמיכת משפחת פיליפ גרון. זו השנה התשיעית שבה מתקיים הפסטיבל.