מלה עם העורך

בקיצור: 25 שנים, 100 גיליונות, 3,244 מאמרים וידיעות, 5,124 עמודים, 1,248,256 מלים 

***

"מה תעשה עם העיתון הזה?" שאלו מקבלי פניי במכון ויצמן למדע, לפני מעט יותר מ-25 שנה. ה"עיתון" היה, למעשה, מעין עלון (ניוזלטר) בן ארבעה עמודים שחלקם הוקדש למודעות פרסומת פנימיות. חשבתי מעט, ועניתי: אינני יודע מה נעשה בו, אבל דבר אחד בטוח: תהיה אבולוציה, לא רבולוציה. האבולוציה, כדרכן של אבולוציות, נמשכה ללא הרף, פעם מהר יותר, פעם פחות, ולמעשה, אפשר לומר שהייתה זו אבולוציה משותפת; של ה"עיתון" שהיה למגזין שהנגיש את חזית המדע לציבור, ויצר שיתופים בין מדענים, ושל העורך, שלמד, ולמד, ולמד... והנה הגענו לשלב שבו עליי להמשיך באבולוציה האישית שלי. גיליון מספר 100 הוא, לכל הדעות, ציון דרך שיהיה נכון לציינו בחילופי משמרות. המשמרת, אם כן, מתחלפת, אבל האבולוציה, אני מאמין, ומקווה, לעולם נמשכת.

תודה מקרב לב לצוות היוצרים המוכשרים שהתקבצו במחלקה לתקשורת, וכן למדעני המכון לדורותיהם, ולאלפי קוראינו. תודה על שיתוף הפעולה, על הוויכוחים, ההערות, ההצעות, השאלות והאתגרים. כל אלה סיפקו את האנרגיה לתהליך שהביא אותנו עד כאן.

יבשם עזגד