מדע משנה עולם: מכון ויצמן למדע משיק פרס בינלאומי חדש על שם מיכאל סלע

 "לפני הכל – סקרנות"
(מיכאל סלע)

מכון ויצמן למדע מכריז על פרס בינלאומי חדש – פרס מיכאל סלע למדעים ביו-רפואיים. עם השקתו, יוענק הפרס לשלושה מדענים פורצי דרך על תרומתם יוצאת הדופן לקידום בריאות האדם ולהתפתחות הגנומיקה המודרנית – פרופ' פרנסיס ס. קולינס, פרופ’ לירוי (לי) הוד ופרופ’ אריק ס. לנדר. "בדרכם מעוררת ההשראה, תרמו שלושת הזוכים השנה תרומה מכרעת לשדה הגנומיקה, ובכלל זה לפרויקט הגנום האנושי", מסרה ועדת הפרס. הענקת הפרס בשווי כולל של 360 אלף דולר, שיוענק מדי שנה לעד שלושה מדענים, מתאפשרת בזכות תרומתם של ד"ר אברהם ומיכל כדר באמצעות קרן כדר לתרבות, אמנות ומדע. הפרס נוסד כהוקרה למורשתו של פרופ’ מיכאל סלע (1924–2022), מחלוצי מדע האימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן, ובמטרה להגשים את חזונו ואת מחויבותו העמוקה למדע בסיסי שמחולל שינוי בעולם.

״אנו מקווים שהפרס יעודד דורות חדשים של חוקרות וחוקרים לבחור במחקר ביו־רפואי, ויהווה מקור השראה לגילויים משני חיים ועולם", אמר עם השקת הפרס נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ’ אלון חן. "הפרס פתוח לחוקרים בכל מקום, ומבטא את מחויבותנו העמוקה לקידום מצוינות מדעית חובקת־עולם ולטיפוח קהילה מדעית בינלאומית ומגוונת המושתתת על ערכים של סקרנות, יצירתיות וחדשנות".

על הזוכים בפרס מיכאל סלע למדעים ביו-רפואיים לשנת 2025

פרופ' פרנסיס ס. קולינס (Francis S. Collins) הוא רופא-גנטיקאי שהותיר חותם עמוק על תחומי הגנטיקה, הגנומיקה ומדיניות הבריאות לאורך ארבעה עשורים. הוא הוביל את פרויקט הגנום האנושי להשלמתו ההיסטורית בשנת 2003 ושימש כראש מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH) בין 2009 ל-2021. במסגרת תפקיד ציבורי זה, הוביל פרופ' קולינס יוזמות לקידום תחומי הרפואה המדויקת ומדעי המוח והתמודד עם משברים בריאותיים ובראשם מגפת הקורונה. מחקריו לאורך השנים חשפו גנים מרכזיים האחראים בין היתר לסיסטיק פיברוזיס, לנוירופיברומטוזיס, למחלת הנטינגטון ולסוכרת סוג 2.

פרופ’ קולינס הוא תומך נלהב בקיום דיאלוג בין מדע לאמונה. הוא חיבר כמה רבי-מכר, שהאחרון שבהם הוא The Road to Wisdom: On Truth, Science, Faith, and Trust, אשר פורסם ב-2024. הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית מאוניברסיטת ייל (1974) וכן דוקטור לרפואה (MD) מאוניברסיטת צפון קרולינה (1977). עם ההוקרות והפרסים שזכה להם נמנים בין היתר מדליית החירות הנשיאותית (2007), המדליה הלאומית למדעים (2009) ופרס טמפלטון (2020) על מאמציו לגשר בין מדע לרוחניות.

פרופ' לירוי (לי) הוד (Lee Hood) הוא מדען חלוץ ויזם בתחום הביוטכנולוגיה, שעשייתו לאורך השנים שינתה את פני המדעים הביו-רפואיים. הוא מייסד שותף של המכון לביולוגיה מערכתית (ISB), שהוקם בשנת 2000 בסיאטל שבארצות-הברית, ושימש כנשיא המכון עד לשנת 2017. כיום הוא מכהן כראש תחום האסטרטגיה ב-ISB וכחוקר. בנוסף, הוא עומד בראש Phenome Health , ארגון ללא מטרות רווח שמקדם רפואה מותאמת אישית ורפואה מונעת. פרופ' הוד מילא תפקיד מרכזי בפיתוח מכשור אוטומטי לריצוף ולסינתזה של די-אן-אי – טכנולוגיות שאפשרו את פרויקט הגנום האנושי. כמו כן, הוא תרם להבנה הבסיסית של יכולת המערכת החיסונית לייצר רפרטואר גדול ומגוון של נוגדנים.

פרופ' הוד קיבל תואר דוקטור לרפואה (MD) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 1964 ותואר דוקטור בביוכימיה (PhD) מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) בשנת 1968, שם שימש מאוחר יותר כראש חטיבת מדעי החיים. בשנת 1992 ייסד את המחלקה האקדמית הראשונה ששילבה ביולוגיה, הנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטת וושינגטון. הוא נמנה עם רשימה מצומצמת של 20 מדענים בלבד שנבחרו לכל שלוש האקדמיות הלאומיות האמריקאיות – למדעים, להנדסה ולרפואה. בנוסף, פרופ' הוד היה שותף להקמתן של יותר מ-12 חברות ביוטכנולוגיה ובהן Amgen, Applied Biosystems ו‑Arivale. עם ההוקרות והפרסים שזכה להם לאורך השנים נמנים בין היתר פרס לסקר (1987), פרס קיוטו (2002) והמדליה הלאומית למדעים (2011).

פרופ' אריק ס. לנדר (Eric S. Lander) הוא גנטיקאי, ביולוג מולקולרי ומתמטיקאי, שנודע בתרומתו פורצת הדרך לשדה הגנומיקה ולמדעים הביו-רפואיים. הוא היה ממובילי פרויקט הגנום האנושי וייסד את מרכז וייטהד/MIT לחקר הגנום, שהפך לימים למכון ברוד, מרכז מחקר גנומי וביו-רפואי של האוניברסיטאות הרווארד ו-MIT. פרופ' לנדר עמד בראש מכון ברוד עד לשנת 2021, אז החל לכהן כיועץ המדעי לנשיא ארצות-הברית ג'ו ביידן. בשנת 2022 הוא ייסד את Science for America, חממה למיזמים שנועדו לפתור אתגרים דחופים בתחומים כמו משבר האקלים והאנרגיה, רפואה ובריאות הציבור ושוויון הזדמנויות בחינוך בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM).

פרופ' לנדר, שסיים את לימודי הדוקטורט שלו במתמטיקה (PhD) באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1980, הוא חלוץ בפיתוח שיטות מתקדמות למיפוי הבסיס הגנטי למחלות מורכבות, ובהן מחלות לב, סוכרת, סכיזופרניה וסרטן. מחקריו תרמו גם להבנה מעמיקה יותר של הגנטיקה האנושית ברמת האוכלוסייה ושל המבנה התלת-ממדי של הגנום. עם ההוקרות והפרסים שזכה להם לאורך השנים נמנים בין היתר מענק תוכנית עמיתי מקארתור (1987), פרס גיירדנר (2002), פרס Breakthrough במדעי החיים (2013) ופרס דן דוד (2015).

מיכאל סלע – מעמודי התווך של המדע הישראלי והבינלאומי

פרופ’ מיכאל סלע היה דמות מופת במדע הישראלי והעולמי וחלוץ בחקר האימונולוגיה. מחקריו הניחו את היסודות להבנה המודרנית של המערכת החיסונית ותרמו לפיתוח תרופות מהפכניות ובהן קופקסון לטיפול בטרשת נפוצה וארביטוקס לטיפול בסרטן. עוד לפני התרופות שפיתח, מחקריו הבסיסיים שתרמו לגילוי הבקרה הגנטית על המערכת החיסונית, היו בעיניו מהישגיו המדעיים החשובים ביותר.

פרופ׳ סלע הצטרף למכון ויצמן למדע בשנת 1950, נטל על עצמו כמה תפקידי הנהגה במכון, ולבסוף כיהן כנשיא המכון בשנים 1985-1975. הישגיו זיכו אותו בהוקרה עוד בימי חייו והוא זכה בין היתר בפרס ישראל לשנת 1959 ובפרס וולף ברפואה לשנת 1998. פרופ' סלע היה תומך נלהב במחקר שמונע מסקרנות, ייסד את המחלקה לאימונולוגיה במכון והיה הכוח המניע מאחורי שלל יוזמות מחקר ביו-רפואיות ורב-תחומיות. מחויבותו למצוינות חרגה מגבולות המדע והוא קידם גם מצוינות באומנות ובשירות הציבורי. פרס מיכאל סלע למדעים ביו-רפואיים מגלם את חזונו ומחויבותו לקידום בריאות האדם דרך מחקר מדעי.