עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
בניין להוראת המדעים על-שם סידני מאושר
אדריכל: גרשון צפור
הבניין להוראת מדעים על-שם סידני מאושר תוכנן על-ידי האדריכל ג רשון צפור בשנת 1990. במקום הייתה חורשת אורנים, וכדי לצמצם את נוכחותו של הבניין הוחלט לבנות קופסת זכוכית הצומחת מתוך הדשא והירק שסביבה, כשאלה משתקפים בחזיתותיה המראתיות. את צמיחתו של סגנון זה, שלימים ייקרא "אדריכלות הזכוכית", ניתן לזהות כבר במבני פלדה וזכוכית שנבנו החל מאמצע המאה ה-19, עם פיתוח טכנולוגיית הברזל והפלדה בבנייה. כעבור מאה שנים כבר שימשה הזכוכית גם לעיצוב קירותיהם של בתים פרטיים שנבנו, כמו בניין זה, בלב אזורי חורשות ירוקות. כיום אפשר לומר שהגענו לשיאו של סגנון הזכוכית, וכמעט אין בניין עכשווי שאין בו חזיתות זכוכית.
גם אם חזיתות הבניין להוראת המדעים אינן שקופות, הן בכל זאת עשויות זכוכית, שצבע האילגון הטבעי בגוון פליז בפרופילי האלומיניום התואמים היו ממאפייני תקופת בנייתה. גוון הזכוכית הכהה אמנם מסתיר את הנעשה בפנים, אולם הוא גם מכסה על קירות, תקרות ורצפות אטומים שנמצאים מאחור. עיצוב הפנים של המבנה כולל מסדרון מרכזי מרוצף שטיח לינולאום אפור, ומשני צדדיו חדרים, כשלכל אחד חלון נפתח כלפי פנים, ללא זכר לקיר הזכוכית החיצוני. בעוד תקרת המסדרון מונמכת לצורך מעבר צנרת המיזוג ומערכות אחרות, תקרות המשרדים גבוהות, ותקרת הספנקריט מלוחות בטון טרומיים חלולים נחשפת לעיני כל.
לעומת קופסת הזכוכית הפשוטה והמושלמת בצבע שחור, הכניסה לבניין שונה, והיא מודגשת לעין בצבעים בולטים של צהוב ואדום. מבנה פירמידלי מתכתי צהוב מכוון את הבאים למחלקה להוראת המדעים, ואל הכניסה הצדדית למדרשת פיינברג. הצבע האדום מכסה את פרופיל האלומיניום של דלת הכניסה ובעמוד עגול בפינת המבנה החסרה בקומת הקרקע, המייצרת מבואה מקורה, ובו בזמן שוברת את הקופסה השלמה.
שתף
