הינך נמצא כאן

גיל הגולגולת

13.09.2016

באמצעות שיטת התיארוך הרדיומטרית "אורניום-תוריום", בשילוב עם תיארוך באמצעות פחמן-14, סייעו מדעני המכון לקבוע את גילה של הגולגולת העתיקה שנמצאה במערה בצפון הארץ.

ד"ר ליאור רגב. מחקר כרונולוגי

כיפת גולגולת של אדם מודרני, אשר התגלתה במערת מנות שבגליל המערבי, טומנת בחוּבָּה רמזים באשר לתקופה, וכן למקום בו בני-האדם המודרניים-ארכאים והניאנדרטלים חיו יחד, אלה לצד אלה. מערת מנות היא מערת נטיפים פעילה שפתחה המקורי נחסם עקב מפולת סלעים לפני כ-30,000 שנה, והיא התגלתה במקרה בשנת 2008 במהלך עבודת פיתוח. עד כה נערכו בה חמש עונות חפירה (2014-2010), ובראש משלחות החפירה עמדו ד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, וד"ר עפר מרדר מאוניברסיטת בן-גוריון. בחפירות תועד רצף ארכיאולוגי, ונמצאו שרידים של מספר תרבויות פרה-היסטוריות.

חוקרים מהמכון הגיאולוגי תיארכו את הגולגולת באמצעות שיטה רדיומטרית הקרויה "אורניום-תוריום", וקבעו כי גילה הוא כ-55,000 שנה, עם סטיית תקן של 5,500 שנה. אולם, כדי להעריך את גיל הגולגולת בדיוק רב יותר ערכה ד"ר אליזבטה בוארטו, ראש קבוצת המחקר ומנהלת מעבדת D-REAMS (ראשי תיבות של "מאיץ ספקטרומטריית מאסות מחקרי על-שם דנגור") במכון ויצמן למדע, בדיקה משלימה, בשיטת תיארוך של פחמן-14.

ד"ר בוארטו, מדען הסגל ד"ר ליאור רגב, ושאר חברי קבוצתה שותפים למחקר המתמשך במערת מנות. הקבוצה מובילה את המחקר הכרונולוגי באמצעות שיטת פחמן-14, שבאמצעותה מתארכים שרידי פחם אשר נבחרו בקפידה. כך הם מצליחים למפות את התקופות שבהן התגוררו בני-אדם במערה, ואת התרבויות השונות שהתקיימו בתקופות אלו ואחרות. כך, למשל, אפשר ללמוד על זמני הופעתן של טכניקות סיתות צור שונות באזורנו, ועל מקורן.

ד"ר רגב אחראי על כל רובדי פעילותו של מאיץ ספקטרומטריית המאסות, החל מהפעלתו וניתוח תוצאות המדידה, וכלה בתחזוקה שוטפת ופתרון בעיות. במהלך עבודתו במעבדת D-REAMS הוא מעורב במיגוון רחב של מחקרים, ובהם תיארוך יציאת האדם המודרני מאפריקה, הופעת עדשי הפול באזורנו לפני כ-11,000 שנה, דפוסי צמיחה שנתיים של עצי ישראל (המתבטאים בטבעות הגזע), ושיפור טכניקות הכנת הדוגמאות למדידה.

"מלבד תיארוך הגולגולת, תיארכנו את השכבות השונות שבמערת מנות במלואן באמצעות שיטת פחמן-14", אומרת ד"ר בוארטו. "בכך הצטרפה מערת מנות לתמונה האזורית הכוללת של תקופת הפליאולית העליון, יחד עם אתרים נוספים שקבוצתי אחראית על תיארוכם, כמו מערת כבארה שבכרמל ומספר אתרים בנגב. היות שאתרים אלה מכילים את שרידי אותה תרבות קדומה, תיארוך האתרים משמש בסיס להבנה כיצד עברו טכנולוגיות סיתות צור חדשות לכיוון אירופה".

"עצם היותנו מעבדת מחקר, משתקף בנוכחות שלנו באתר הארכיאולוגי עצמו", אומר ד"ר רגב. "הצוות שלנו מצויד במעבדת שטח, וחבריו עבדו במערת מנות שבועות רבים, בצמוד לארכיאולוגים עצמם. כך אנו מוודאים כי אסטרטגיית בחירת ואיסוף הדוגמאות לתיארוך היא נכונה, וכי היא מתבצעת על הצד הטוב ביותר. בנוסף, אנו מביאים עימנו לחפירה הארכיאולוגית יכולות 'מיקרו-ארכיאולוגיות' ייחודיות, שרובן פותחו כאן במכון, לצורכי איפיון וניתוח ממצאים מהאתר, המסייעות בקביעת אסטרטגיית החפירה ובהבנת הממצאים. אופן המחקר שלנו בעצם מכיל את כל שלבי העבודה – החל מיציאה לשטח החפירה עצמו, דגימה בשטח בהתאם לשאלת המחקר, איפיון וניקוי הדוגמאות במעבדה, תיארוכן, וכן ניתוח התוצאות בהתאם לאתר הארכיאולוגי שחוקרים".

נוסף על גילה של הגולגולת מגלה הניתוח המורפומטרי שלה, כי מוצאה מאפריקה. גילה הקדום של הגולגולת הוא הראיה לכך, שבני-אדם מודרניים-ארכאים חיו באזורנו באותה תקופה שבה חיו כאן הניאנדרטלים. כעת מחפשים הארכיאולוגים ראיות נוספות לקיומם של בני-אדם קדומים נוספים במערה. 

כלֵי צור ופחמן חושפים את השינויים התרבותיים שהתרחשו לפני 50,000 עד 30,000 שנה.

#מספרי_מדע

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם

.