הטוב, הרע והמכוער - בראש אחד

 

 

שני אנשים מתבוננים בפרח. האם הם רואים אותה התמונה? שאלה עתיקה זו - האם כל בני-אדם רואים את העולם באותו אופן - נחקרה באחרונה בידי פרופ' רפאל מלאך ותלמיד המחקר אורי חסון מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. המדענים בחנו את הדרך שבה פועלים מוחותיהם של בני-אדם הנחשפים לסביבה חזותית מהעשירות והדינמיות ביותר: צפייה בסרט קולנוע. המדענים הראו למתנדבים קטע מהמערבון הקלאסי של סרג'יו ליאונה, "הטוב, הרע והמכוער", ובחנו את המתחולל במוחותיהם באמצעות מערכת מתקדמת של דימות תיפקודים בתהודה מגנטית, FMRI . אצל כל הנבדקים שצפו בסרט התחוללה תגובה דומה באזורים שונים של המוח. דמיון זה איפשר למדענים לחזות מראש כיצד יגיב מוח של אדם אחד, על פי מה שמתחולל במוחו של אדם אחר. במילים אחרות, על אף הייחודיות של אנשים שונים, מתברר שקיימת התאמה רבה מאוד בין בני-האדם. במובן מסוים אפשר לומר, שכאשר אנו נחשפים לאותה סביבה חזותית, המוחות של כולנו "מתקתקים" יחד בדפוסים מסונכרנים בזמן ובמרחב.

 

אבל, על אף האחידות באזורי הפעולה של המוח, סיפקו מלאך וחסון הפתעה שנייה. הם גילו שאזורים שונים במוח קולטים מסרט הקולנוע את הפרטים ש"מוצאים חן" בעיניהם. כלומר, כל איזור במוח מתמקד בתמונות ובסצינות קצרות המתאימות להתמחות שלו, בעודו מתעלם ממרכיבים חזותיים אחרים המפעילים אזורים אחרים במוח. כך, הצופה האנושי חש שהוא צופה בסרט אחיד ורציף, אך למעשה, כל איזור במוחו "רואה" סרט פרטי וייחודי משלו. למשל, איזור המוח ה"מתמחה" בהכרת פנים הופעל רק כאשר הופיעו על המסך תמנות קלוז-אפ של פני השחקנים. לעומת זאת, איזור ש"מתמחה" בניווט במרחב הופעל רק כשעל המסך הוקרנו תמונות של נופים.

 

פרופ' מלאך אומר, שהיכולת של כל איזור במוח לפעול על פי ההתמחות התיפקודית שלו, בזמן צפייה בסרט קולנוע, יכולה לשמש ככלי חדש לבדיקת התמחויות תיפקודיות של אזורי מוח שאינם מופעלים בניסויים רגילים. במילים אחרות, השימוש בסרט הקולנוע איפשר למדענים לגלות בקלות וביעילות את ההתמחויות התיפקודיות של אזורים רבים ושונים במוח. יכולת זו הומחשה, למשל, בזיהוי איזור במוח שהופעל כאשר הוקרנו סצינות הכוללות תנועות קטנות של הידיים (למשל, לפני שליפה של אקדחים). המדענים אומרים, שאיזור זה הוא, כנראה, חלק מרשת של אזורים במוח המתמחים בעיבוד נתונים ובזיהוי והבנה של כוונותיהם של בני-אדם אחרים.