מדע כדרך חיים

06.08.2013
הספינה "פאטריה" טובעת מול חופי חיפה. צילום: מוזיאון ההעפלה וחיל הים - חיפה
 
 
 
אורה קדם (כץ) עלתה לישראל יחד עם הוריה בנובמבר 1940, באונייה האחרונה שיצאה מאוסטריה באישור הגרמנים. עם הגעתם ארצה נתפסו המעפילים על-ידי הבריטים והועלו על אוניית הגירוש "פאטריה", כדי להישלח למאסר באי מאוריציוס. כדי למנוע את הגירוש יזם ארגון ה"הגנה"פיצוץ במנועי האנייה, אך זה יצא משליטה וה"פאטריה" טבעה. משפחת כץ, כשאר 2,000 הנוסעים, נאלצה לשחות אלספינות ההצלה. באותו יום אמורה הייתה אורה להיות תורנית במטבח שבבטן האונייה, שרק מעטים מאוד מהשוהים בו ניצלו, אך לבקשת חברתה, התחלפה אתה. אורה בת השש-עשרה תפסה פיקוד על משפחתה, והצליחה להביא בשלום לחוף את אמה החולה ועולה נוספת שלא ידעה לשחות. כתוצאה מהפיצוץ טבעו כ-200 מעפילים ו-50 חיילים בריטיים.
 
עם הגעתם לחוף, רטובים וחסרי כל, המתינו לעולים החדשים בגדים יבשים, אוכל ומיטות במחנה המעצר הבריטי בעתלית; אורה מגדירה את התנאים כ"לא רעים". התארגנותה ללימודים הייתה מהירה: לאחר שלמדה עברית בכוחות עצמה הגיעה הישר לסמינר לוינסקי – מדרשה למורים ולגננות, כדי להגשים את שאיפתה להיות מורה בישראל. נוסף על לימודיה עזרה בכלכלת המשפחה – עבדה בעבודות ניקיון, סעדה את אחותה, ונתנה לחברותיה שיעורי עזר בפיסיקה.
 
חריצותה והתעניינותה הנדירה (בקרב בנות הסמינר) בפיסיקה משכו את תשומת ליבו של המורה לפיסיקה, אלכסנדר בראלי, והוא צירף אותה לחוג של מורי פיסיקה, שם התגבשה בה ההחלטה שמקומה באוניברסיטה. אורה התכוננה לבחינות כניסה אקסטרניות לאוניברסיטה העברית, שהיוו גם תחרות על פרס כספי. לא זו בלבד שעברה בהצלחה את הבחינות, היא גם זכתה בפרס–28 לא"י – סכום עתק שעזר לה לממן את לימודיה ולכסות מעט מהוצאות המחיה. כבר בשנת הלימודים הראשונה הצטרפה אורה לארגון "ההגנה", ועשתה קורס מפקדי כיתות.
 
פרופ' אורה קדם במעבדה
 
את עבודת המסטר בנושא ספיחה של ברום, בהדרכתם של פרופ' לדיסלאוס פרקש, מייסד המחלקה לכימיה פיסיקלית, וד"ר רודולף מ. בלוך, חוקר ראשי במפעלי ים המלח, ביצעה במעבדה בהר הצופים. את מכשירי הזכוכית המיוחדים לביצוע העבודה בנתה בעצמה.
 
בתקופת מלחמת השחרור, עם סיום עבודת המאסטר, גוייסה במסגרת ה"הגנה" לחיל המדע (חמ"ד), ועבדה תחת פיקודו של פרופ' אהרן קציר. בזמן המצור על ירושלים, יצרו, בין השאר, זיקוקים ומוקשים. אורה הייתה אחראית על קבוצת הבנות שהכינה את החומר ואברהם, בעלה לעתיד, אותו הכירה בשמירה משותפת, היה אחראי על הצד המכני.
 
אורה הגיעה למכון ויצמן למדע בעודה מגוייסת לחמ"ד, אך במהרה החלה לעבוד על הדוקטורט שלה, בהדרכת פרופ' אהרן קציר. את המכשירים בנתה במו ידיה, בסיוע בעלי המלאכה של המכון, על פי הוראות "מדוייקות" שקיבלה: "חלקי המכשירים נמצאים במחסן ואופן ההרכבה מתואר בספרות".
 
בהעדר מומחים לכל נושא, כל אחד מהמשתתפים נטל על עצמו נושא, למד אותו והרצה עליו בסמינרים המחלקתיים. אורה, שקיבלה על עצמה להרצות על ממברנות, נתקלה במקרה בספר על פיזיולוגיה של צמחים, שם קראה על ניסויים שהתקשרו לה עם תיאוריה על ממברנות. מהחיבור המפתיע הזה בין צמחים ומשוואות נולדו מספר מאמרים שעסקו בהובלה דרך ממברנות ביולוגיות. המאמרים, שהחלו להתפרסם בשנת 1957, פתחו אפיק חדש במדע, וזכו לתגובות נלהבות ולהתעניינות רבה. מחקר זה זיכה את פרופ' אהרן קציר ואת אורה קדם בפרס ישראל למדעי הטבע לשנת 1961. מאז המשיכה לעסוק בממברנות – נושא שהגיעה בו להישגים מרשימים ולהכרה בין-לאומית.
 
מימין פרופ' אפרים קציר, פרופ' נתן שרון ופרופ' אורה קדם
 
בשנת 1967 הזמין אותה פרופ' ישראל דוסטרובסקי, שכיהן כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, לקריה למחקר גרעיני, שם תמשיך בביצוע פרויקט להפרדת מתכות שהחלה בו. למעשה הועיד אותה גם לארגן מחדש את המחלקה לכימיה. אורה, שראתה בוועדה לאנרגיה אטומית את ביתה השני, ביססה תהליך לגיוס כוחות צעירים לקריה ודרכי עבודה חדשות, ובו-זמנית לימדה במוסדות אקדמיים בבאר-שבע מהם התפתחה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (שלימים העניקה לה תואר דוקטור לשם כבוד).
 
בשנת 1972, עם שובה משנת שבתון בבאזל, ועל רקע מותו של פרופ' אהרן קציר, התבקשה אורה להמשיך את חקר הממברנות במכון. לשם כך הקימה מחלקה חדשה – המחלקה לחקר ממברנות, לימים המחלקה לכימיה ביולוגית.
 
לאורה חלק בפיתוח חברת הזנק ישראלית. יחד עם חוקר בתר-דוקטוריאלי שעבד איתה, ד"ר רנה בלוך, היו מראשוני פארק המדע ברחובות. הם ייסדו את החברה השנייה בפארק:Research Products Rehovotששמה הוחלף ל-Membrane Products. בשנת 1976 שרתה אורה כמנהלת המדעית של החברה. לאחר פרישתה ממכון ויצמן למדע הצטרפה לסגל אוניברסיטת בן-גוריון, תחילה כיועצת ולאחר מכן, בשנים 2003-1995, כראש המחלקה להתפלה וטיפול במים.
 
עבודתה של פרופ' אורה קדם, אשר כללה, בין היתר, חיפוש פתרונות לבעיית איכות המים בארץ, זכתה להוקרה והערכה רבה, וזיכתה אותה בפרסים ובתארי כבוד. היא מעולם לא פסקה לעבוד, ולאחרונה רשמו היא ובעלה פטנט נוסף על שמם.
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם

.