מדע מחיי היום-יום

איך משכנעים תלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה של בית-הספר התיכון שמקצועות המדעים יכולים להיות מעניינים, מלהיבים, ואף רלבנטיים לחיי היום-יום? תשובה אפשרית לשאלה זו - שהיא אחת מהבעיות המרכזיות איתן מתמודדים אנשי החינוך המדעי בארץ ובעולם - היא באמצעות פיתוח יחידות לימוד קצרות, ממוקדות ומודולריות, המציגות היבטים שונים של מדע, טכנולוגיה וחברה. זו בדיוק הייתה מטרתה של תוכנית תלת-שנתית מטעם האיחוד האירופי - פרויקט PARSEL - שסוכמה באחרונה בכנס בין לאומי מיוחד שהתקיים באוניברסיטה החופשית של ברלין. בכנס השתתפו כמאה איש, בהם מורים מכל הארצות השותפות בפרויקט - אסטוניה, דנמרק, גרמניה, יוון, פורטוגל, שוודיה וישראל, וכן אנשי חינוך מדעי ומקבלי החלטות מישראל, מאירופה, מאסיה ומארצות הברית.

במסגרת תוכנית "פרסל" (Popularity And Relevance in Science Education and Literacy), ששמה לה למטרה להגביר את הפופולריות והרלבנטיות של החינוך המדעי, עסקו צוותים של מורים ומדענים מתחום הוראת המדעים בפיתוח יחידות לימוד קצרות - מודולות - בנות ארבעה עד שמונה שיעורים. חומרי הלמידה אינם מיועדים להחליף את תוכנית הלימודים הרגילה, אלא להגביר היבטים של רלבנטיות, פופולריות, עניין וסקרנות בקרב התלמידים. כך, לדוגמא, עסק הצוות הישראלי בפיתוח מודולות בנושאים כמו תכנון טלפון סלולרי בטוח לשימוש; האם רתיחת נוזלים היא עניין של גיאוגרפיה? מה יותר מזיק - סיגריה או נרגילה? איך נוצר פופקורן?     ומידת  אמינותהשל מכונת הפוליגרף. פותחו כ-50 מודולות, אשר תורגמו לאנגלית והוכנסו לאתר התוכנית.הצוותים של המורים והמדענים במוסדות שהשתתפו בתוכנית בחרו בשש מודולות ותרגמו אותן לשפה המקומית. לאחר מכן התבקשו המורים לבחור לפחות בשלוש מודולות, להתאימן לכיתות בהן לימדו - לפי הצורך, וללמד אותן בכיתתם.

 

הצוות מהמכון, שכלל את פרופ' אבי הופשטיין, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ד"ר רון בלונדר וד"ר מירה קיפניס - כולם מקבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים, גייס לטובת התוכנית ארבעה מורים: עבדאללה חלאילה וניבין גונדר מתיכון סכנין, לואיזה קריכלי מתיכון הכפר הירוק וד"ר אירה ריימן מתיכון פלך בירושלים. "אספנו מורים ששואפים להרחיב את הידע שלהם ושל תלמידיהם, והבאנו אותם למכון להשתלמות מרוכזת, שנמשכה שבוע", מספרת ד"ר ממלוק-נעמן, רכזת הפרויקט. המורים בחרו בשלוש עד ארבע מודולות, ובהמשך שותפו בכל שלבי תהליך עיבוד חומרי הלימוד: הם התאימו את המודולה לתלמידיהם, בדקו שהתוצאה עומדת בהלימה עם תוכנית  הלימודים, הציגו אותה בפני המורים האחרים בהשתלמות, וקיבלו משוב פדגוגי. לאחר שניסו את המודולה בכיתותיהם, המשיכו המורים לשלב ההערכה, באמצעות ראיונות עם תלמידים.

 

בכנס הסיכום ניתנה למורים במה להציג את התוצאות, המסקנות, הלקחים והחוויות מהפרויקט - באמצעות כרזות  והרצאות, לקבל משוב, ולהחליף דעות עם יתר הצוותים שהשתתפו בפרויקט. לדברי המורים שהשתתפו בכנס, המפגש תרם רבות להתפתחותם המקצועית ולתחושת השייכות שלהם לקהילת הוראת המדעים.