מועצת המנהלים של המכון

 

 

מועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע בחרה את מנדי מורוס ליו"ר מועצת המנהלים, עם סיום כהונתו של סטיוארט אייזנשטט בתפקיד זה. הבחירה נעשתה במסגרת הכינוס השנתי ה-57 של מועצת המנהלים שהתקיים באחרונה במכון.

 

מנדי מורוס נולד בדרום אפריקה בשנת 1931. הוא קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ויטווטרסרנד, שביוהנסבורג, ולאחר מכן, בשנת 1953, קיבל תואר שני (בהצטיינות) במינהל עסקים מבית-הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד.

 

אחרי סיום לימודיו בהרווארד הצטרף מורוס ל איי. סי. איי. באנגליה. לאחר מכן חזר לדרום אפריקה והצטרף לחברת ההשקעות "אנגלו-טרנסבוול". בשנת 1961, הצטרף לחברת "שלזינגר" ביוהנסבורג, ושם החלו עסקיו לצבור תנופה וזכו לתשומת לב רבה.

 

מורוס שימש יו"ר קבוצת "שלזינגר" הבין-לאומית עד שנת 1974, כאשר הקבוצה נמכרה לתאגיד האנגלו-אמריקאי של יוהנסבורג, בדרום אפריקה. בתקופה זו הוא הצטרף לקרן הנאמנות רנד סלקשון, השולטת בתאגיד האנגלו-אמריקאי. היום הוא מנהל את עסקיו בלונדון ובניו יורק, והאינטרסים העסקיים שלו מתמקדים בשירותים פיננסיים, וביוזמות בתחומי האנרגיה, השינוע והנדל"ן.

 

כתורם נלהב ומעורב, קשריו של מורוס עם ישראל רבים ורחבים. הוא תמך בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד, תרם למרכז הטניס לישראל ולמוזיאון ישראל, והקים את המרכז הקהילתי לילדים ע"ש היימי מורוס בירושלים. משנת 1982 הוא משמש חבר מועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, ובשנת 1998 הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם המכון. במסגרת פעילותו הענפה למען מכון ויצמן למדע העניק מנדי מורוס משאבים לרכישת מסמכים יקרי-ערך הקשורים לחיים ויצמן, ולשיפוץ מעבדתו ההיסטורית; הקים את המעבדה לחקר הראייה והרובוטיקה על-שם מורוס, ואת הקתדרה הפרופסוריאלית על-שם ד"ר היימי מורוס. הוא היה מיוזמי וממקימי W-GEM , הארגון שמנהל את הקרן הצמיתה של מכון ויצמן למדע, ומכהן כיו"ר ועדת ההשקעות במסגרת זו. גולת הכותרת של תרומתו למכון, עד כה, היא הקמת המכון לחקר הסרטן ע"ש מ. ד. מורוס, המשמש מקור מימון מרכזי לחקר הסרטן במכון, ומאפשר למדעני מכון ויצמן לבצע מחקרים רב-תחומיים מתקדמים בחקר הסרטן.

 

כינוס מועצת המנהלים נפתח, כבכל שנה,בטקס הענקת פרס המחקר על-שם צ'ארלס קלור, הניתן לחוקר בכיר (ניסיונאי) המצטיין שמצטרף השנה למכון. השנה הוענק הפרס לד"ר בוריס ריבצ'ינסקי מהמחלקה לכימיה אורגנית. ד"ר ריבצ'ינסקי מתמקד, בין היתר, ביצירת מערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות. על חשיבות תהליך הפוטוסינתזה, ועל פיענוח המבנה המרחבי התלת-ממדי של הכלורופלסט, שבו מתבצע התהליך, ראו כתבה בעמוד 12 בגיליון זה.

 

דיים ויוויאן קלור דאפילד, שהעניקה את הפרס לד"ר ריבצ'ינסקי, העניקה באותו מעמד גם את המלגות למחקר בתר-דוקטוריאלי על-שם צ'ארלס קלור. המרצה האורחת בטקס הייתה דליה רבין. במלאת 10 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין דיברה בתו על מורשתו החינוכית, על החשיבות שייחס לחינוך ולמחקר מדעי, ועל המקום המרכזי שייחס לשני תחומי פעילות אלה בחיי המדינה ובהבטחת שלומה ורווחתה. לאחר הטקס הזה התקיים טקס הפתיחה של האקו-ספירה על-שם ג'ו ויינשטיין ומייג'ר מקס ל. שולמן בגן המדע על-שם קלור. על האקו-ספירה ראו בגיליון מספר 37 של "המכון".

 

חמש קתדראות פרופסוריאליות חדשות נחנכו בטקס מרשים שהתקיים באוהל ענק שהוקם על מדשאות בית ויצמן. פרופ' רשף טנא הוא מעתה המכהן בקתדרה למדעי הננו-טכנולוגיה על-שם משפחת דרייק; פרופ' אהוד שפירא מכהן בקתדרה על-שם הרי ויינריב; פרופ' ירון זילברברג מכהן בקתדרה לפיסיקה של לייזרים על- שם הרי ויינריב; פרופ' רפאל מלאך מכהן בקתדרה לחקר המוח על-שם ברברה ומוריס לוינסון, ופרופ' אירית שגיא מכהנת בקתדרה על-שם מאוריציו פונטקורבו. בטקס חנוכת הקתדראות שולבו הופעות מרשימות של אמנים מתחומים שונים.

 

תואר דוקטור לשם כבוד הוענק בטקס אחר ליהודה ברוניצקי (ישראל), לשופטת דליה דורנר (ישראל), לפרופ' צ'ארלס דינרלו (ארה"ב), לפרופ' יהושע יורטנר (ישראל) ולסר הארי ג'נוגלי (אנגליה). על מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד ראו בעמודים 27-26 בגיליון זה.

 

יו"ר הוועד הפועל של המכון, אברהם בן- נפתלי, פתח את כינוס הוועד הפועל בדברי ברכה והערכה לחברי ומנהלי אגודות הידידים של המכון בארץ ובעולם, העוסקים בגיוס משאבים שמאפשרים למכון להמשיך ולפעול בחזית המדע, תוך תחרות עם הגדולים והמצטיינים שבמרכזי המחקר בעולם. סגן נשיא המכון למינהל ולכספים, גד קובר, הציג את תקציב המכון, המתאפיין בעלייה מסוימת בסעיפי ההכנסה וההוצאה גם יחד. על אף הקשיים הרבים, תקציב המכון לשנת הפעילות הנוכחית מאוזן, כפי שהיה בעבר. "ועם זאת", אמר סגן הנשיא למינהל ולכספים, "עלינו לבצע תוכנית התייעלות שתביא בעתיד לחיסכון ניכר".

 

בהמשך דיווח פרופ' חיים הררי, יו"ר הוועדה המנהלת של הקרן הצמיתה של המכון W-GEM, על הצלחות ניכרות בניהול ההשקעות של הקרן.

 

אברהם בן-נפתלי הודיע על פרישתה של אילנה אייזן מתפקיד מזכירת החברה. אילנה, העובדת במכון יותר מ-40 שנה, תמשיך לשרת את המכון בתפקידיה האחרים, ובתפקידים נוספים שיוטלו עליה בעתיד. אברהם בן-נפתלי הירבה לדבר בשבחה של אילנה, וחברי הוועד הפועל עמדו על רגליהם ומחאו לה כף במשך שעה ארוכה. מזכירת החברה החדשה, יעל גורן-וגמן, ששירתה בעבר כמדריכה במרכז המבקרים, תחל למלא את תפקידה ב-1 בינואר 2006.

 

היו"ר היוצא של מועצת המנהלים, סטיוארט אייזנשטט, סקר בדבריו לפני מועצת המנהלים את קשריו ארוכי השנים עם המכון, והודה לנשיא המכון, פרופ' אילן חת, על שיתוף הפעולה הפורה במטרה להבטיח את יכולתו של מכון ויצמן למדע לקלוט מדענים צעירים מצטיינים שיעצבו את עתידו של המכון; ובחידוש ועידת רחובות, כבמה לאומית לגיבוש אסטרטגיות וקבלת החלטות בתחום המדע והטכנולוגיה. הוא תיאר גם את המאבק לבלימה ולביטול של החרם האקדמי שהוטל באנגליה על מוסדות מחקר ישראליים, והודה ליו"ר אגודת הידידים של המכון בארץ זו, הלורד מיטשל, וליו"ר הוועדה האקדמית המייעצת של המכון, פרופ' סר אלן פרשט, על עזרתם במאבק לביטול החרם.

 

נשיא המכון, פרופ' אילן חת, דיווח לחברי מועצת המנהלים על בחירתו של מכון ויצמן למדע כ"מקום העבודה הטוב ביותר באקדמיה", מחוץ לגבולות ארה"ב, בסקר שביצע כתב העת THE SCIENTIST עוד אמר, כי מדעני המכון ממשיכים להגיע להישגים ניכרים בקבלת מענקי מחקר מקרנות תחרותיות שונות. לאחר משא ומתן ארוך הסכימה הוועדה לתכנון ולתקצוב לכלול בנוסחת המימון שלה מרכיב של איכות, דבר שהתבטא בהעלאת ההקצבה של הממשלה למכון בשנה זו, לאחר כמה שנים של הפחתות נמשכות בהקצבות הממשלה. "בתחום גיוס המשאבים", אמר הנשיא, "הייתה זו שנה מוצלחת במיוחד, הודות לוועדי הידידים שלנו ברחבי העולם". חברת 'ידע', העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון, הגישה השנה בקשות לרישום 62 פטנטים חדשים. 192 בקשות לרישום פטנטים שהוגשו בעבר אושרו, ושלוש חברות הזנק חדשות הוקמו".

 

היו"ר הנבחר של מועצת המנהלים, מנדי מורוס, אמר כי מכון ויצמן למדע מייצג את רוחו של העם היהודי, השואף למצוינות ולחתירה מתמדת לרכישת ידע והבנה טובה יותר של העולם שבו אנו חיים. המחקר הבסיסי שמבצעים מדעני המכון הוא הביטוי המובהק ביותר של חתירה להשגת ידע ולחשיפת סודות הטבע. "אנו נקדם את התפיסה של הקמת מרכזי מחקר", אמר מורוס, "שייתמקדו בהבטחת משאבים לביצוע המחקרים המדעיים בחזית המדע". עוד ציין מורוס את חשיבות פעילותו של המכון בתחום החינוך, דבר שמשפיע עמוקות על החברה הישראלית ומעצב את אופיה לעתיד לבוא.

 

לאחר ערב סיום חגיגי יצאו חברי מועצת המנהלים לטיול בן יומיים בצפון הארץ, שהתקיים תחת הכותרת "חשיפה לצפון", וכלל הרצאות קצרות של מדעני המכון, פרופ' עידית שחר, ד"ר טל אלכסנדר וד"ר יובל אשד.

 

בין האורחים הרבים שביקרו במכון במסגרת כינוס מועצת המנהלים אפשר למנות את נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק, הנשיא לשעבר של בית-המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, שגריר בריטניה בישראל, סיימון מקדולנד, ושגריר ארה"ב בישראל, ריצ'ארד ג'ונס, שבירך את סטיוארט אייזנשטט עם סיום כהונתו בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים, וציין את תרומתו החשובה ורבת השנים לארה"ב, לישראל ולמכון ויצמן למדע.