הינך נמצא כאן

עניין של ריח

08.09.2015

טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל)

באפו של כל אדם מצויים כשישה מיליון קולטני ריח המחולקים לכ-400 סוגים שונים. מטבע הדברים, ההתפלגות של סוגי הקולטנים האלה שונה בכל אדם ואדם, ודבר זה הצמיח את ההנחה, כי לכל אדם יש חוש ריח ייחודי. במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית" (PNAS) דיווחו מדעני מכון ויצמן למדע, כי פיתחו שיטה לאיפיון מדויק של תפיסת הריח, אשר מהווה מעין "טביעת אצבע אישית" המאפשרת זיהוי של כל אדם, ומלמדת על מיגוון תכונות מעֵבֶר לחוש הריח. כך למשל, "טביעת האצבע" התפיסתית של חוש הריח תוכל אולי, בעתיד, לשמש בסיס לאיבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות, ואולי גם להתאמה הנדרשת לתרומת איברים ולשד עצם.
 
טביעת האצבע התפיסתית שפיתחו מדעני המכון מבוססת על הערכת הדמיון והשוני בין ריחות. כל אחד מ-89 משתתפי הניסוי הראשון דירג 28 ריחות באמצעות 54 מיתארים מילוליים, כגון עד כמה הריח "לימוני", "גברי", "נעים", ועוד. צוות המדענים, שהוביל ד"ר לביא סקונדו, והשתתפו בו ד"ר קובי סניץ וכנרת וויסלר ממעבדתו של פרופ' נעם סובל, פיתח שיטה מתמטית המאפשרת לחשב – על-פי דירוגיהם של הנבדקים – את מידות הדמיון והשוני בין כל זוג ריחות כפי שהם נתפסים בחוש הריח של כל אדם. עוצמת השיטה נובעת מחוסר התלות שלה במילים המשמשות לתיאור הריחות, ובכך שהיא אינה מחייבת הסכמה בין האנשים. כלומר, השיטה מודדת את הדמיון והשוני התפיסתי בין ריחות – ללא תלות בשפה. המדענים השתמשו ב-28 ריחות, וכך יכלו לחשב עבור כל משתתף את מידת הדמיון או השוני בעבור 378 זוגות ריחות. כך קיבלו המדענים מעין "טביעת אצבע" בעלת 378 ממדים לכל אדם. המדענים מצאו, שלכל משתתף בניסוי אכן הייתה "טביעת אצבע" ייחודית של תפיסת ריח. על בסיס השוֹנוּת במדגם חישבו המדענים ומצאו, שבאמצעות 28 ריחות אפשר לאפיין "טביעת אצבע אישית" עבור שני מיליון בני-אדם, ובאמצעות 34 ריחות אפשר לאפיין טביעת אצבע כזאת לכל אחד משבעה מיליארד תושבי כדור-הארץ.
 
בהמשך נמצא מיתאם בין "טביעת האצבע של חוש הריח" לבין תכונות נוספות, ובהן הימצאותו של אנטיגן חיסוני הקרוי HLA, שמשמש כסמן להתאמה בתרומת איברים. חלק זה של המחקר בוצע בשיתוף עם הרופאים ד"ר רון לוונטל, ד"ר ננסי אגמון-לוין ופרופ' יהודה שונפלד מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא.
 
"כדי למדוד את הדמיון בין הנבדקים השונים", אומר ד"ר סקונדו, "יצרנו מרחב מתמטי אוקלידי ייחודי, שלתוכו אנו מטילים את נתוניהם של הנבדקים – ואז מודדים, ביחידות שפיתחנו במיוחד למטרה זו, את המרחק ביניהם, שמבטא את מידת הדמיון או השוני". מידת הדמיון (כלומר טביעת האצבע של חוש הריח) עשויה להוות בסיס לפיתוח עתידי של שיטות לאיבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר, וייתכן שגם שיטות להתאמה הנדרשת לתרומת איברים ולשד עצם.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם

.