הינך נמצא כאן

רוח מזרחית

01.11.2014

מינג'ון לי ויצ'ון קסו עם בתם יו-יאנג

כאשר יצ'ון קסו החזיקה לראשונה את בתה יו-יאנג, היא הייתה מלאת שמחה ותקווה – כמו כל האמהות בעולם. בעלה, מינג'ון לי, שעמד לצידה, היה מאושר גם הוא. הדבר היחיד שחסר להם באותו רגע היה שיתוף בני המשפחה, אותם השאירו בארץ מולדתם, סין, בשמחתם. הצוות הרפואי בבית החולים "קפלן" השתדל מאוד לגרום להם להרגיש בבית, וכך גם חבריהם ועמיתיהם ממעבדתו של פרופ' יואל זוסמן במכון ויצמן למדע, שעשו כמיטב יכולתם כדי למלא את תפקיד המשפחה המורחבת. "הרגשתי כמעט כמו סבא כשנולדה יו-יאנג", מספר פרופ' זוסמן, מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון.

פרופ' זוסמן ויצ'ון קסו התוודעו זה לזו מספר שנים קודם לכן, ב"מכון שנחאי למטריה מדיקה", מכון מחקר של האקדמיה הסינית למדע, שם למדה לתואר שלישי. פרופ' זוסמן ועמיתו מהמכון, פרופ' ישראל סילמן, ביצעו מחקר משותף עם המנחים של יצ'ון במכון שנחאי, שעסק בתמצית עשב המשמשת כתרופה ברפואה המסורתית הסינית. בעקבות זאת, לאחר שקיבלה יצ'ון את תואר הדוקטור ביולי 2005, הזמינו אותה פרופ' זוסמן ופרופ' סילמן לבצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון ויצמן למדע.

לפני הגעתה ארצה נפרדה יצ'ון מבעלה, המהנדס מינג'ון לי. בני הזוג הכירו זה את זו כשלמדו שניהם לתואר ראשון בכימיה, באוניברסיטת מזרח סין בשנחאי. לאחר קבלת התואר החל מינג'ון לי לעבוד בחברה בין-לאומית המתמחה בציוד לתהודה מגנטית, ובשלב מסוים החליט לנסוע ללמוד בחו"ל גם הוא. הוא עזב את עבודתו, והחל בלימודי דוקטורט באוניברסיטת טקסס.
 
זמן קצר לאחר הגעתו לארצות-הברית שמע מינג'ון מאשתו על הצלחת המחקר שלה במכון ויצמן למדע – שעסק בפיענוח המבנה התלת-ממדי של אנזים המעורב בהיווצרות משקעי חלבון במוח, האופייניים למחלת אלצהיימר – ועל תנאי המחקר הטובים במכון. בהמשך כתבה לו יצ'ון, כי נוצרה הזדמנות להשתתפותו בפרויקט מחקר מרתק במכון, כתלמיד מחקר לתואר שלישי. כך קרה שבקיץ 2006, לאחר כשנה ביוסטון, הצטרף מינג'ון לאשתו ברחובות.
 
מחקר הדוקטורט של מינג'ון התמקד במולקולה קטנה, אשר יום אחד תוכל אולי לסייע בטיפול בסרטן השד ובמחלות אחרות בהן מעורבים קולטנים להורמון אסטרוגן, וכן באבחון של מחלות אלה – באמצעות שיטות המבוססות על סריקה בתהודה מגנטית. תוצאות המחקר, בהנחיה משותפת של פרופ' זוסמן ופרופ' הדסה דגני מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון, התפרסמו בכתב-העת המדעי Journal of Medicinal Chemistry.
 
מינג'ון, שחזר באחרונה לשנחאי, סיפר כי הרשימה אותו במיוחד האפשרות שמציע המכון לנהל מחקר בין-תחומי. "האווירה במכון פתוחה ולא פורמלית, והיא מעודדת שיתופי פעולה, כי קל לתקשר עם אנשים ממעבדות וממחלקות שונות". חשובות במיוחד היו לו ההתייעצויות עם מדעני המכון המעורבים ביצירת הפרוטיאופדיה – אנציקלופדיה תלת-ממדית שיתופית של חלבונים ומולקולות אחרות, שפותחה במרכז הישראלי לפרוטיאומיקה מבנית שבמכון ויצמן למדע.
 
בזמן שהותם בארץ בילו מינג'ון ויצ'ון את רוב זמנם במכון, ונהנו מהסביבה השקטה בקמפוס, אשר איפשרה להם להתמקד במחקר. בסופי שבוע הם נהגו לבקר באתרים היסטוריים ולטייל ברחבי הארץ, ובמיוחד בים המלח – עליו לומדים כל התלמידים הסיניים בבית-הספר התיכון. בהזדמנות אחת אירגן מינג'ון מפגש עבור כמה עשרות סטודנטים סיניים ממכוני מחקר ומאוניברסיטאות בארץ, שהתקיים במכון.
 
במארס 2009 ילדה יצ'ון את יו-יאנג, המכונה יו-יו, ומספר חודשים לאחר מכן חזרה לשנחאי עם בתה הקטנה, כדי להקים מעבדה משלה ב"מכון שנחאי למטריה מדיקה". מינג'ון נשאר במכון עד סיום עבודת הדוקטורט שלו, בסוף 2011. הוא מתכנן לחפש עבודה באחד הסניפים שפתחו בסין באחרונה חברות תרופות בין-לאומיות.
הזוג הסיני הצעיר נהנה מהיחס החם של המנחים שלהם מהמכון, שהזמינו אותם לביתם לעיתים קרובות. "הם היו לנו יותר כמו הורים מאשר בוסים", אומר מינג'ון.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם

.