עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
בקיצור
השאלה: האם מוטציה בגן אחד יכולה לגרום תופעות ומחלות שונות?
הממצאים: מדעני המכון בחנו מוטציה בגן הקרוי AIRE, הגורמת מחלה אוטו-אימונית, וגילו שהיא יכולה לגרום גרסה חמורה פחות אך נפוצה הרבה יותר של המחלה.
יתכן כי למחלה אוטו-אימוניתmתורשתית נדירה קיימת צורת ביטוי חמורה פחות, שבה לוקה לפחות אחד מכל 1,000 בני-אדם. על אפשרות זו מצביעים ממצאי מחקר שביצעו מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת ברגן, נורבגיה, אשר התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Immunity. ממצאים אלה עשויים לשפר את יכולתנו לאבחן מחלות אוטו-אימוניות ולטפל בהן.
האנשים שנושאים מוטציות בשני עותקיו של גן הקרוי AIRE מאבדים את יכולתו של הגוף לבלום תהליכים אוטו-אימוניים, וכתוצאה מכך מתפתחות בגופם מחלות אוטו-אימוניות שונות. אולם, מה קורה לאותם אנשים אשר רק אחד מעותקי הגן שלהם נושא מוטציה? ד"ר יעקב אברמסון, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, ופרופ' איישטיין יוסבי מאוניברסיטת ברגן, הראו שאפילו מוטציה בעותק אחד של הגן עלולה להספיק כדי לשבש את תיפקודו, ולהוביל לתסמונות אוטו-אימוניות בעלות אופי חמור פחות, אך שכיח יותר, לעומת התסמונת הקלאסית. זאת, מכיוון שחלבוני ה-AIRE נקשרים אחד לשני, ויוצרים מבנה מורכב, וכמו במבנים רבים אחרים – די במרכיב פגום אחד כדי שכל הבניין יקרוס כמו מגדל קלפים. היות שנראה כי מחלות אוטו-אימוניות רבות פורצות עקב "חינוך לקוי" של התאים החיסוניים, חיפשו המדענים מנגנון דומיננטי שבמסגרתו גורמת מוטציה אחת את המחלה.
ד"ר אברמסון, פרופ' יוסבי, ושותפיהם למחקר בחנו נתונים רפואיים שנאספו ממשפחות בנורבגיה, בפינלנד וברוסיה. הם זיהו ואיפיינו מספר מוטציות דומיננטיות בגן AIRE, ואימתו את קיומן בחולים הסובלים מתופעות אוטו-אימוניות מגוונות – ונושאים עותק פגום אחד בלבד של הגן. הערכתם היא, כי לפחות אחד מכל 1,000 בני-אדם נושא את המוטציות הדומיננטיות האלה.
מחקר זה שופך אור על התהליכים הבסיסיים של התפתחות מחלות אוטו-אימוניות ועל איבחונן, והוא עשוי לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים למחלות אלו.
שאלה של חינוך
האנשים שנושאים מוטציות בשני עותקיו של גן הקרוי AIRE מאבדים את יכולתו של הגוף לבלום תהליכים אוטו-אימוניים, וכתוצאה מכך מתפתחות בגופם מחלות אוטו-אימוניות שונות. אולם, מה קורה לאותם אנשים אשר רק אחד מעותקי הגן שלהם נושא מוטציה? ד"ר יעקב אברמסון, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, ופרופ' איישטיין יוסבי מאוניברסיטת ברגן, הראו שאפילו מוטציה בעותק אחד של הגן עלולה להספיק כדי לשבש את תיפקודו, ולהוביל לתסמונות אוטו-אימוניות בעלות אופי חמור פחות, אך שכיח יותר, לעומת התסמונת הקלאסית. זאת, מכיוון שחלבוני ה-AIRE נקשרים אחד לשני, ויוצרים מבנה מורכב, וכמו במבנים רבים אחרים – די במרכיב פגום אחד כדי שכל הבניין יקרוס כמו מגדל קלפים. היות שנראה כי מחלות אוטו-אימוניות רבות פורצות עקב "חינוך לקוי" של התאים החיסוניים, חיפשו המדענים מנגנון דומיננטי שבמסגרתו גורמת מוטציה אחת את המחלה.
ד"ר אברמסון, פרופ' יוסבי, ושותפיהם למחקר בחנו נתונים רפואיים שנאספו ממשפחות בנורבגיה, בפינלנד וברוסיה. הם זיהו ואיפיינו מספר מוטציות דומיננטיות בגן AIRE, ואימתו את קיומן בחולים הסובלים מתופעות אוטו-אימוניות מגוונות – ונושאים עותק פגום אחד בלבד של הגן. הערכתם היא, כי לפחות אחד מכל 1,000 בני-אדם נושא את המוטציות הדומיננטיות האלה.
מחקר זה שופך אור על התהליכים הבסיסיים של התפתחות מחלות אוטו-אימוניות ועל איבחונן, והוא עשוי לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים למחלות אלו.
שאלה של חינוך
במחקר אחר הקשור לגן ה-AIRE, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Immunology, גילו ד"ר אברמסון וחברי קבוצתו, שגן הבקרה הראשי הזה מבוקר בעצמו על-ידי גן בקרה אחר – הקרויSirt1. בנוסף לתפקידיו הידועים של Sirt1 בחילוף חומרים, במשך חיים ובפוריות, מצאו המדענים כי בתאי ה-mTEC בבלוטת התימוס (הרת), שבהם מתבטא גן ה-AIRE, הייתה רמה גבוהה במיוחד של החלבון של Sirt1 – פי 100 מהממוצע. במילים אחרות, תאי ה-mTEC הם מבטאי ה-Sirt1 העיקריים בגוף האדם. מבט קפדני יותר על התהליך מגלה, ש-Sirt1 מוודא כי החלבון AIRE יהפוך לפעיל, ובכך הוא מניע את "חינוך" תאי ה-T כך שיוכלו להבחין בין רקמות עצמיות לרקמות זרות. במודלים עכבריים, בהם היה החלבון Sirt1 פגום, נצפו תופעות דומות למצב בו חל פגם בחלבון AIRE.
מחקר זה חושף תפקיד חדש של Sirt1 – הוא משמש כגן מטרה שיכול להוביל לתסמונות אוטו-אימוניות בבני-אדם.
אישי
מחקר זה חושף תפקיד חדש של Sirt1 – הוא משמש כגן מטרה שיכול להוביל לתסמונות אוטו-אימוניות בבני-אדם.
אישי
ד"ר יעקב אברמסון ידע מגיל 14 שהוא רוצה לעבוד במכון ויצמן למדע. הוא נולד בפראג, צ'כוסלובקיה (לשעבר), ואהב מדע מגיל צעיר. "אבל באותן שנים התעניינתי יותר בכימיה ובחומרי נפץ", הוא אומר. "שאלתי את אבא שלי מה הוא המקום הטוב ביותר לעסוק בו במדע, והוא אמר – 'מכון ויצמן למדע'". לאחר שאחיו הגדול עלה לארץ ב-1990, החל יעקב לבקר בישראל, ואף הגיע למכון בשנת 2000 במסגרת תוכנית הקיץ על-שם קופסינט-גץ לתלמידי תואר ראשון. משם המשיך ללימודי תואר שלישי במכון, בהנחיית פרופ' ישראל פכט. לאחר מחקרו הבתר-דוקטוריאלי, במעבדתה של פרופ' דיאן מתיס בבית-הספר לרפואה של הרווארד – שם התחיל לחקור את גן ה-AIRE – הוא חזר ב-2011 למכון ויצמן למדע, כדי להקים מעבדה משלו.
מספרי מדע |
שתף
