ארץ קטנה עם מחשב

01.03.2007
 
המחשב הראשון שנבנה בישראל, במכון ויצמן למדע, הוכר כ"אבן דרך בהיסטוריה העולמית של המיחשוב והנדסת האלקטרוניקה"
מימין: הנס ירוש, פרופ' אביעזרי פרנקל וראובן דה רוס, ליד WEIZAC. זכרונות
 
 
נאספנו כאן היום כדי למסור לכם - חלוציה האמיתיים של תעשיית המחשבים בישראל - את הערכתנו ואת תודותינו, על האומץ והחזון שהפגנתם לפני שנים כה רבות, שהובילו, לא רק את ישראל, אלא את העולם כולו, למקום שבו אנו נמצאים כיום". כך אמר פרופ' מיכאל ר. לייטנר, נשיא ומנכ"ל חבר המנהלים של איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE), למדעני מכון ויצמן, ולחברי הצוות הטכני, שבנו במכון ויצמן למדע, בשנת 1954, את WEIZAC, המחשב הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם. הדברים נאמרו בטקס שהתקיים באחרונה במכון ויצמן, ובו הוסר הלוט משלט הכרה מיוחד מטעם IEEE, שבו מוצג WEIZA  כ"אבן דרך בהיסטוריה העולמית של המיחשוב והנדסת האלקטרוניקה". נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, העניק לבוני המחשב הראשון מדליה מיוחדת, "מדליית WEIZAC", ואמר כי החזון המדעי והאומץ של חברי הצוות הזה הפכו לערכים המאפיינים את מכון ויצמן למדע, וכי מדעני המכון שואפים להמשיך בדרכם של הראשונים, במטרה לקדם את הידע האנושי.
 
הזיכרון של המחשבים היום הוא לא מה שהיה פעם: זיכרונו של WEIZAC היה זעיר, בהשוואה להיקף הזיכרון הממוחשב שדרוש כיום להרצת תוכנית הפעלה סטנדרטית על מחשב אישי מודרני. אבל הזיכרונות  של המדענים ושל המהנדסים שבנו את המכונה העצומה הזאת נותרו רעננים, והם חלקו אותם זה עם זה, ועם הקהל שהתאסף לכבודם. הם נזכרו, למשל, בוויכוח שהתעורר סביב השאלה האם ישראל, "ארץ כה קטנה", אכן זקוקה ל"מחשב כל כך גדול". הם העלו גם זיכרונות על היוזם של הפרויקט, והמנהיג המדעי של הצוות, פרופ' חיים פקריס. מלווים על-ידי פרופ' צבי ארטשטיין, דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ובפרופ' אביעזרי פרנקל, מבוני WEIZAC, יצאו כולם למסע בשבילי הזיכרון.
 
סיפורו של המחשב העברי הראשון מתחיל בשנת 1945, כאשר ד"ר חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל ושל מכון ויצמן למדע, הציע לחיים פקריס לייסד מחלקה למתמטיקה שימושית במכון. באותם ימים עבד פקריס במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, שם השתמש במחשב שתוכנן על-ידי ג'ון פון נוימן. הוא הסכים לקבל את הצעתו של ויצמן, אך ביקש והציע שיאפשרו לו לבנות מחשב דומה לזה שבו הוא משתמש בפרינסטון.
 
היה זה תנאי לא פשוט. פרויקט ענק כזה היה עתיד לגזול מתקציב מכון המחקר הצעיר כ-50,000 דולר - כחמישית מתקציבו השנתי הכללי. אבל בסופו של דבר הוכרע הוויכוח לטובת התומכים בבניית המחשב. בשנת 1953 יצאו לישראל ד"ר ג'ראלד אסטרין, שהיה למהנדס הראשי של פרויקט בנייתו של WEIZAC, ואשתו ד"ר תלמה אסטרין. כבר בהתחלה נתקלו בקושי הראשון: היכן ישיגו את הרכיבים הדרושים לבניית מחשב? הפתרון שמצאו התבסס על דמיון, יכולת אילתור, ומעשיות פשוטה: מספר רכיבים מהשלד של WEIZAC יוצרו בבית מלאכה לייצור חלקי אופניים ומאווררים. בשנת 1954 היה המחשב מוכן להפעלה ראשונה של מתח חשמלי. מכובדים שונים הוזמנו לחזות בהפעלתו הראשונה, שהסתיימה, כפי שתיאר זאת לימים פרופ' אביעזרי פרנקל, "באש ותימרות עשן". קצרים חשמליים גרמו לניצוצות, עשן החל מתפשט בחדר, והמוזמנים המכובדים נסוגו בחשש מזירת הפעולה שנשמעו בה גם קולות נפץ מדאיגים.
 
בתוך כשנה הצליח הצוות להביא לתיפקודו המלא של המחשב. בתקופה זו חזר ד"ר אסטרין לארה"ב, ואת מקומו תפס פרופ' צבי ריזל, אשר הוביל את את פרויקט WEIZAC עד לסיומו המוצלח. WEIZAC פעל עד שנת 1964, כשהוא מחשב ומנתח בעיות בתחומי הפיסיקה והמתמטיקה, החל בתנועת אטומים וכלה בתנועות הגאות והשפל, רעידות אדמה, ועוד.  
 
המדענים והמהנדסים
שזכו במדליית WEIZAC
יוסף גיליס
חיים פקריס
אפרים פריי
מיכאל קדם
פינחס רבינוביץ
צבי ריזל
ייבדלו לחיים ארוכים
ג'ורג' איסלר
ג'רלד אסטרין
תלמה אסטרין
יעקב גולדברג
שאול גסנר
הנס ירוש
אביעזרי פרנקל
ישעיהו ציגל

שושנה שניידר
 
 
 
 
 
 
WEIZAC בפעולה
 

 

שורשים ופרחים

המחשב העברי הראשון נבנה ככלי שנועד לשמש למחקר בסיסי. פרופ' חיים פקריס לא הבטיח כי יצמחו ממנו תוצאות "מעשיות", או רווח כלשהו. אך במבט לאחור, אפשר לקבוע כי הפרויקט הניב פירות רבים, המשתקפים בדמותה של התעשייה המתקדמת של ישראל, המהווה גורם מכריע בכלכלת המדינה. במקביל, במכון ויצמן למדע עדיין נמשך המסע של המחקר הבסיסי.
 
בסמינר קצר על "WEIZAC וממשיכיו" תיאר ד"ר ערן סגל תחום מחקר מדעי חדש: "ביומטיקה" (Biomatics), כלומר שימוש בגישה מתמטית ובמחשבים כדי לפצח את סודות מדעי החיים. הגישה ההולכת ומתקבלת היא, שאיחוד התחומים הללו חיוני לצורך הבנה מלאה של תופעות ביולוגיות מורכבות ושל מחלות. פרופ' שמעון אולמן דיבר באותו סמינר על "מחשבים וחקר המוח". מדעני מחשב משתתפים בניסיונות להבין כיצד פועל המוח האנושי, בעוד תובנות על דרכי הפעולה של המוח מובילות להתפתחויות בתחום מדעי המחשב. שילוב תחומי המחקר האלה פותח אפשרויות חדשות לפני מדענים ורופאים. במקומות שונים בעולם כבר חושבים על דרכים להשתמש במחשבים כבאמצעי עזר שיחובר ישירות למוח האדם. חיבור ניסיוני כזה איפשר באחרונה לאנשים משותקים לשלוט ביד מלאכותית ולהפעילה.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם