בין טוב לרע

הינך נמצא כאן

לכולנו ברור, לכאורה, מה הם ריחות רעים ומה הם ריחות טובים: לשמפו יש ריח טוב, לדג רקוב – פחות. אבל האם כולם מגיבים לריחות באותה הדרך? במחקר, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Current Biology מקבוצת Cell, בדקו מדעני מכון ויצמן למדע, האם ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי מגיבים לריחות נעימים ולא נעימים באותה הדרך כמו ילדים שהתפתחותם תקינה.
 
הקשר בין מאפיינים שונים של חוש הריח לבין אוטיזם כבר נחקר בעבר, אך עד כה לא היו מסקנות חד-משמעיות, ולעיתים הן אף היו סותרות. פרופ' נעם סובל ותלמידת המחקר לירון רוזנקרנץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שיערו שהממצאים הסותרים נובעים משימוש במדדים מילוליים – קנה-מידה בעייתי כשמדובר באוטיסטים. לכן, כאשר ביקשו לחקור את תפיסת הריח בילדים אוטיסטים, הם דילגו מעל המחסום המילולי באמצעות מדידה ישירה של תגובת הילדים לריחות שונים ("תגובת הרחרוח"). "אנחנו נוטים לשאוף עמוק כשאנחנו נתקלים בריח נעים, ולקחת שאיפה קטנה יותר כשאנו נתקלים בריח רע", מסבירה רוזנקרנץ. "ככל הנראה, התופעה הזאת קשורה לפעילות של הצרבלום – איזור במוח שקשור, בין היתר, לאוטיזם".


 האם ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי
מגיבים לריחות נעימים ולא נעימים 
באותה הדרך
כמו ילדים שהתפתחותם תקינה 

 

18 ילדים אוטיסטים השתתפו בניסוי, שבוצע בשיתוף פעולה עם פרופ' דיצה צחור, מנהלת מרכז האיבחון לאוטיזם במרכז הרפואי אסף הרופא. 18 ילדים נוספים, שהתפתחותם תקינה, שימשו כקבוצת ביקורת. גילם הממוצע של הילדים עמד על שבע שנים. הניסוי ארך כ-10 דקות, ובמהלכן נמדדה נשימת הילדים באמצעות קנולה הממוקמת בפתח הנחיריים. במקביל, הועברו דרך הקנולה ריחות נעימים ולא נעימים למשך שניות בודדות, במרווחים של כ-30 שניות זה מזה. תגובת הרחרוח של קבוצת הביקורת הייתה תקינה – נשימה עמוקה לריחות נעימים ונשימה קצרה יותר לריחות לא נעימים. אך תגובת הילדים האוטיסטים הייתה שונה: ממדידת תגובת הרחרוח שלהם עולה המסקנה, כי הם כלל לא ויסתו את נשימתם בהתאם לריחות.

באמצעות עיבוד ממוחשב של הנתונים, יצרו המדענים אלגוריתם שהצליח לזהות ב-81% מהמקרים, ובהתבסס על נתוני תגובת הרחרוח בלבד, האם לילד יש אוטיזם. עיבוד המידע אף הראה מיתאם משמעותי בין תגובת הרחרוח לבין חומרת האוטיזם: ככל שילד הפגין תסמינים חמורים יותר של אוטיזם, כך הוא לקח שאיפה ארוכה יותר מהריח הרע. כיוון שמדובר במדד לא-מילולי שאינו מחייב יכולות קוגניטיביות גבוהות, המדענים מקווים שאולי, בעתיד, תסייע הבדיקה לזיהוי תסמינים של אוטיזם בגיל צעיר יותר מזה שמתאפשר כיום.  
 

שתף