עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
כיצד איברי החישה השונים מצפינים את המידע שהם אוספים? כיצד המוח מפענח את הצופן ו"פותח מחדש" את המידע הזה? האם כל חוש מפעיל שיטה ייחודית להצפנה, פיענוח ועיבוד של מידע? או שאותה מערכת עקרונות משמשת את המוח בעת שהוא מטפל באותות חושיים שונים (למשל, ראייה, שמיעה ומישוש)? ההיגיון והיעילות האבולוציונית מחייבים שאותה שיטה של הצפנה ופיענוח תשרת בעת ובעונה אחת את החושים השונים. אבל האם השיטה הזאת אכן קיימת ופועלת בטבע? שאלה זו עומדת במרכז מחקריהם של מדענים רבים השואפים לחשוף את "הקוד העצבי". הדעת נותנת שחשיפת הקוד העצבי תביא לקפיצת מדרגה בחקר המוח, כפי שחשיפת הצופן הגנטי הביאה לקפיצת מדרגה בגנטיקה ובביולוגיה מולקולרית.
העין, למשל, "מתרגמת" תמונות לאותות עצביים המשוגרים אל המוח, שם הם מעובדים ומפוענחים. באופן דומה, האוזן ממירה צלילים לאותות עצביים, והעצבים הקרובים לפני השטח של העור מצפינים את המידע הנצבר באמצעות מישוש. צוות של מדענים במכון ויצמן למדע השיג באחרונה הבנה חדשה באשר לדרך ההצפנה והפיענוח של אותות עצביים שמקורם בחוש המישוש. הבנה זו עשויה לסייע בהבנת עקרונות ההצפנה, הפיענוח והעיבוד של אותות חושיים אחרים (דוגמת ראייה ושמיעה), וכן בהתקדמות לקראת חשיפתו של הקוד העצבי. המחקר בוצע בידי ד"ר אהוד אחישר וד"ר סבסטיאן חידרליאו מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד"ר מרים זקסנהאוז מהטכניון.
מחקרים רבים בתחום זה מתמקדים בזיהוי ובמיפוי תאי העצב המופעלים במוח כתוצאה מקבלתם של אותות חושיים שונים. ד"ר אחישר ועמיתיו מציעים, לנוכח ממצאי המחקר שביצעו באחרונה, ובהתאם לממצאי מחקרים אחרים שבוצעו בעשור האחרון, כי הקוד העצבי השלם כולל מרכיבים מרחביים ומרכיבי זמן כאחד. כלומר, המסר העצבי המגיע אל המוח מאיברי החישה השונים, מבוסס לא רק על זהותם ומיקומם של התאים המופעלים על ידו, אלא גם על התיזמון המדויק של פעולת התאים. בפועל, מושווה תיזמון המסר העצבי המגיע מאיברי החישה, לתיזמון פעולתם של תאים המשמשים מעין "קוצבי זמן". ההשוואה הזאת היא הבסיס לפיענוח המסר העצבי, ולייצוגו מחדש בקליפת המוח.
שתף
