בציר טוב

28.05.2012
אורח המדור: ד"ר אבי פרל, בוגר מכון ויצמן בשנת 1990, המדען הראשי של משרד החקלאות
בציר טוב
 
 
 

"הבן שלי התלבט בין אפשרויות שונות ללימודים לתואר שני במדעים. אמרתי לו, אין שום צורך וסיבה להתלבט. מכון ויצמן הוא המקום שלך. שום מוסד אחר לא יאפשר לך להשקיע את כולך במחקר בסיסי. במכון ויצמן יעשו הכל כדי להקל עליך ולאפשר לך לרוץ קדימה, ללכת בעקבות הסקרנות שלך למקומות שתבונת אנוש טרם הגיעה אליהם". כך מספר בוגר המכון, ד"ר אבי פרל, שהתמנה בימים אלה למדען הראשי של משרד החקלאות.
 
הוא נולד בחיפה כילד עירוני לכל דבר, אבל אמו, שהייתה מורה, נהגה לקחת אותו לטיולים ביערות הכרמל ובשדות. ממנה למד להכיר פרחים, שיחים ועצים, וממנה למד את אהבת הטבע שהובילה אותו, לימים, ללימוד מדעי הצמח.
 
"הגעתי למכון ויצמן בעקבות מודעת 'דרושים'. פרופ' יונתן גרסל, שלימים זכה בפרס ישראל, חיפש עובדים למעבדתו. שלוש שנים עבדתי במעבדה כעובד מהמניין. העברנו תכונות גנטיות, שמקנות עמידות כנגד קוטלי עשבים שונים, מצמחי בר לתפוחי אדמה. כך יכולנו לאפשר לחקלאים לרסס שדות בקוטלי עשבים, ולפגוע רק בעשבים הרעים, מבלי להזיק לצמחי תפוחי האדמה.
 
"כך הכרתי את פרופ' עזרא גלון, שהציע לי ללמוד לתואר דוקטור, ולהתמקד בפיתוח דרך להרבות צמחי תפוחי אדמה באמצעות זרעים, ולא באמצעות פקעות. כך השגנו חיסכון בפקעות, המשמשות למאכל, חיסכון שהוא משמעותי במיוחד בארצות עניות".
 
עם סיום לימודיו נשאר ד"ר פרל במכון ויצמן לתקופת מחקר נוספת, כחוקר בתר-דוקטוריאלי במעבדתו של פרופ' גד גלילי. בתקופה זו עבד על שיפור הערך התזונתי של תפוחי אדמה בשיטות של הנדסה גנטית, ובמיוחד על הגדלת כמות החלבון הכלולה בהם.
 

מפעל חיים

התחנה הבאה הייתה מכון המחקר על-שם וולקני, שם מילא שורה של תפקידים. בעבודתו המדעית התמקד בפיתוח שיטות ביוטכנולוגיות לשיפור זנים של עגבניות, תאנים, אגסים, אלוורה, וגולת הכותרת: שורת זנים של ענבים ללא חרצנים. על הישגיו אלה זכה באחרונה בפרס מפעל חיים.
 
"לאורך כל השנים האלה", הוא אומר, "שמרתי על קשר מחקרי עם מדעני המכון. גם כיום אנחנו משתפים פעולה, נפגשים, מחליפים רעיונות, ומתלהבים יחד, ממש כמו בימים שבהם הייתי סטודנט צעיר במכון. כולנו, בסופו של דבר, נישאים על גלי הסקרנות ושואפים להשיג ידע חדש, תובנות חדשות על הדרך שבה צמחים מתפתחים ומתאימים את עצמם לסביבה".
 

משבר מזון עולמי

בתפקידו החדש, כמדען הראשי של משרד החקלאות, מצפים לד"ר פרל אתגרים לא פשוטים. "רבים מאיתנו לא מודעים לכך", הוא אומר, "אבל אנחנו ניצבים לפני משבר מזון עולמי. התחזיות הרשמיות של מדינות ה-OECD מדברות על כך שבשנת 2030, רק בעוד 18 שנים מהיום, כמחצית מתושבי העולם (אוכלוסיית העולם תגיע עד אז לכעשרה מיליארד נפש), יסבלו ממחסור במים ובמזון ראויים. זה אתגר בעל ממדים חסרי תקדים, ולדעתי, הפתרון עשוי לבוא באמצעות הביוטכנולוגיה. אבל כדי שזה יקרה בזמן, עלינו לעבוד קשה מאוד כבר עכשיו, לפתוח ערוצי פעילות מחקרית, לקדם רעיונות חדשים, וליצור תעשייה חדשה. זו תהיה המהפכה הירוקה הבאה, ואני בטוח שלמדעני מכון ויצמן יהיה בה חלק חשוב ויצירתי".
 
ומה החליט, בסופו של דבר בנו, עופר פרל? אחרי המלצה כזאת מאבא, השאלה כמעט מיותרת. הוא לומד במכון ויצמן. אבל על מרד הנעורים שלו הוא לא ויתר. במקום למדעי הצמח, פנה לחקר המוח, והצטרף למעבדתו של פרופ' נועם סובל.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם