הקש ששבר את גב החיידק

תוצרת המכון
01.09.2006

שתף

אורח המדור: ד"ר משה פרומר, מנכ"ל חברת "פיורו-פילטר"
הילדים שלי לא הבינו מה זה אבא חוקר. הם הבינו מה זה מורה, מה זה שוטר, אבל מה עושה חוקר כשהוא קם בבוקר והולך לעבודה?
ד"ר משה פרומר. המצאה רודפת המצאה
 
מרפסת ביתו של ד"ר משה פרומר, מנכ"ל חברת "פיורו-פילטר" לטיהור מים, משקיפה על הקמפוס הירוק של מכון ויצמן למדע. בכל פעם שהוא יוצא אל המרפסת הזאת, הוא נזכר כיצד הגיע למכון, לפני 45 שנה, כדוקטורנט צעיר בקבוצת המחקר של פרופ' ישראל מילוא במחלקה לפולימרים. מאז, כמו שאומרים,זרמו הרבה מים בירקון. מים דלוחים למדי, אמנם, אבל המצאה של ד"ר פרומר מאפשרת לשתות אותם ללא כל חשש מהשפעות בריאותיות בלתי-רצויות. מגזין החדשות היוקרתי "טיים" בחר בהמצאה זו כאחת מההמצאות המדהימות של שנת 2005, שגם זכתה בפרס האינדקס הבין-לאומי לעיצוב מוצר לשיפור חיים. העיתון "פורבס" בחר במוצר זה כאחד מעשרת המוצרים שישנו את אורח החיים בעולם.
 
לאחר שעסק במשך שנים רבות  בפרויקטים הקשורים לטיהור מים באמצעותסינון, פיתח ד"ר פרומר מסנן ייחודי שכולל שרפים קוטלי חיידקים, המורכב בקש יניקה הקרוי LifeStraw.  קש זה, מדווח השבועון "טיים", מאפשר יניקה חופשית של מים ממאגרים מזוהמים. תוך המעבר בקש, מרחק של כ-30 סנטימטרים בלבד,  מטוהרים המים, כך שהמים שמגיעים אל הפה מטוהרים לחלוטין מחיידקים.
 
ד"ר פרומר: "כשישית מאוכלוסיית העולם סובלת ממחסור במי שתייה נקיים. מדי יום מתים אלפי בני-אדם ממחלות הקשורות בזיהום מים. החלום המקצועי שלי במשך השנים היה להועיל במשהו לכל אותם מיליוני בני-אדם. החלום הזה נראה כיום קרוב להתגשמות. כשני מיליון בני-אדם כבר משתמשים בקש-מטהר-המים, ואני מקווה שבתוך זמן לא רב נוכל לסייע בשיפור בריאותם של עשרות מיליוני אזרחים במדינות מתפתחות שונות,  החשופים מדי יום למים שאינם ראויים לשתייה".
 
החברה הדנית שיזמה את פיתוח קש היניקה המטהר הגיעה לד"ר פרומר לפני שלוש שנים בלבד, בחיפושיה אחר חומר קוטל חיידקים מתאים. השותפות הובילה לפיתוח הגרסה הראשונה של ה-LIFESTRAW. 
 
את קש היניקה האישי ניתן לתלות על הצוואר, ובאמצעותו אפשר לשתות מים ממאגרי מים מזוהמים. קש בודד יכול לסנן ביעילות 700 ליטר מים, השווים לצריכת המים השנתית של אדם יחיד. מחירו של המוצר נמוך, שלושה דולרים בלבד ליחידה, כך שהוא מתאים ליכולתם הכלכלית של אזרחי המדינות העניות באפריקה ובאסיה.המוצר נבדק ונמצא יעיל בקטילת מספר רב של חיידקים ונגיפים. הוא גם אינו נסתם כתוצאה ממעבר של מים עכורים דרכו, ומה שלא פחות חשוב, המים שיוצאים מצדו השני נמצאו טעימים למדי.
 
ארגוני סיוע הומניטריים מפיצים את המוצר החדש במדינות שונות באסיה ובאפריקה, ובעקר באזורי אסון, כגון האיזור שבו התחולל רעש האדמה בפקיסטן, שם גם נחשף לראשונה לכתבי השבועון "טיים". החברה עוסקת כעת בפיתוח של מטהרים ביתיים, לשימוש משפחתי, שאותם יוכלו להתקין ליד כל בקתה באזורים שאין בהם אספקה שוטפת של מי שתייה נקיים.
 
ד"ר משה פרומר קיבל תואר ראשון ושני בכימיה מהטכניון, ותואר שלישי ממדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע. כ-70 פטנטים בתחום טיהור מים רשומים על שמו בישראל, בארה"ב, באירופה, ביפן, בקנדה ובמדינות נוספות. את השנים שבהן עבד על הדוקטורט שלו במחלקת פולימרים,ששכנה אז לצד הפקולטה למתמטיקה, בבניין זיסקינד, הוא זוכר כשנים היפות בחייו. עם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט,פרופ' ישראל מילוא, הוא עדיין נפגש מדי פעם, וכך גם עם חברים רבים מאותה תקופה. "על אף שתמיד התעניינתי בצד היישומי של המדע", הוא אומר, "כדוקטורנט צעיר במכון ויצמן התרכזתי בעיקר במחקר המדעי. אני זוכר שהילדים שלי לא הבינו מה זה אבא חוקר. הם הבינו מה זה מורה, מה זה שוטר, אבל מה עושה חוקר כשהוא קם בבוקר והולך לעבודה? פשוט לא הצלחתי להסביר להם את זה".
 
לאחר שסיים את הדוקטורט עבד משה כחוקר בחברת "הידרונאוטיקס", שעסקה בפיתוח ממברנות להתפלת מים. ראש קבוצת המחקר בחברה הייתה פרופ' אורה קדם ממכון ויצמן למדע, לימים כלת פרס ישראל. החברה שכנה בפארק התעשייה המתקדמת הסמוך למכון, ונעזרה בתשתיות המחקר ובספריות המכון. בשנים שלאחר מכן המשיך לפתח דרכים ושיטות שונות לטיהור מים. את החומר המשמש לקטילת החיידקים והנגיפים מייצרות עבורו חברות ישראליות. את מבנה הפלסטיק של הקש מייצרים בסין. ואת כל המערכת הזאת הוא מנהל מהמחשב, כשמחלון חדר העבודה שלו נשקף בית הגידול המדעי שלו. "הקירבה למכון עוזרת לי לזכור את הערכים שספגתי בתקופת הלימודים", הוא אומר. "סקרנות, דבקות במטרה, הרצון להועיל לבני-אדם באשר הם. אני מרגיש מאושר ובר מזל שאני יכול להגשים את הערכים האלה הלכה למעשה".
 
LifeStraw בפעולה
 

שתף