הינך נמצא כאן

השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה

06.09.2018

פרוביוטיקה, אילוסטרציה

מיליוני אנשים ברחבי העולם נוטלים מדי יום ביומו פרוביוטיקה – תכשירים המכילים חיידקים חיים שנועדו לחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות או לתקן השפעות שליליות של אנטיביוטיקה. עם זאת, יתרונות הפרוביוטיקה לא הוכחו מעולם מחקרית. יותר מכך, כלל לא ברור אם החיידקים הפרוביוטיים המוכנסים לגוף, מצליחים ליישב את מערכת העיכול, ואם כן, כיצד הם משפיעים על בני האדם ועל המיקרוביום שלהם – אוכלוסיית החיידקים השוכנת בגופנו. משני מחקרים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע שפורסמו במקביל בכתב-העת המדעי Cell, עולה כי ההשפעה של 11 זנים ממשפחות החיידקים הפרוביוטיים הנפוצות ביותר, משתנה מאדם לאדם, ועלולה אף להיות בלתי-רצויה באנשים מסוימים.

במחקר הראשון, עברו 25 מתנדבים אנדוסקופיה וקולונוסקופיה במטרה לדגום את המיקרוביום שלהם ולעמוד על הרכבו הבסיסי ועל פעילותו באזורי המעיים השונים. 15 מבין המתנדבים חולקו לשתי קבוצות: הראשונה קיבלה את התכשיר הפרוביוטי, והשנייה קיבלה גלולת דֶמה (פלצבו). שלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול (שנמשך ארבעה שבועות בסך הכל), עברו כל המשתתפים, בשנית, אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לעמוד על השינויים שחלו בגופם, ונותרו במעקב למשך חודשיים נוספים.

החוקרים ממעבדותיהם של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה ופרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, גילו כי מידת ההתיישבות במעי של הזנים הפרוביוטיים השתנתה באופן משמעותי מאדם לאדם. עם זאת, הם הבחינו בשתי קבוצות עיקריות: קבוצת ה"מתמידים" (persisters) שבמעיהם התיישבו החיידקים הפרוביוטיים, וקבוצת ה"מתנגדים" (resisters) שסילקו את האורחים. צוות המחקר גילה כי אפשר לחזות לאילו מבין שתי הקבוצות ישתייך נבדק לפי ההרכב הבסיסי של חיידקי המעיים שלו ופרופיל ביטוי הגנים במערכת העיכול שלו. המחקר נערך בשיתוף פרופ' זמיר הלפרן, מנהל חטיבת גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (איכילוב).

"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור", אומר פרופ' אלינב, "יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים". פרופ' סגל מוסיף: "התוצאות מיתוספות לממצאים קודמים שלנו, שחשפו תגובה אישית למזון, והדגישו את תפקידו של המיקרוביום במעיים כמקור להבדלים קליניים ייחודיים בין בני אדם".

תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים"

במחקר השני התייחסו החוקרים לשילוב המקובל בין אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה. פעמים רבות ממליצים לנו ליטול פרוביוטיקה על-מנת להתמודד עם השפעותיה השליליות של האנטיביוטיקה. האם בעקבות טיפול אנטיביוטי, חיידקי הפרוביוטיקה מתיישבים במעי ביתר קלות, ואם כן מה השפעתם על הגוף המארח ועל והמיקרוביום שלו? החוקרים נתנו אנטיביוטיקה רחבת-היקף ל-21 מתנדבים, שעברו לאחר מכן אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לבחון את השינויים במעיים ובמיקרוביום שלהם. בהמשך חולקו המתנדבים באקראי לשלוש קבוצות: הראשונה – קבוצת ה"שב וחכה", שבה נתנו למיקרוביום בגוף להתאושש בכוחות עצמו; הקבוצה השנייה שקיבלה את תכשיר 11 הזנים הפרוביוטיים לאורך תקופה של ארבעה שבועות, והקבוצה השלישית שטופלה ב"השתלת צואה עצמית", אשר נאספה מהנבדקים לפני הטיפול האנטיביוטי.

החוקרים גילו כי לאחר טיפול אנטיביוטי, החיידקים הפרוביוטיים התיישבו בקלות יחסית במעי – בוודאי בהשוואה לממצאים במחקר הקודם, שבו לא ניתנה אנטיביוטיקה. עם זאת, להפתעת החוקרים, יישוב המעי מנע את חזרת פרופיל ביטוי הגנים והמיקרוביום לתצורתם המקורית, הטרום-אנטיביוטיות, במשך חודשים רבים. השתלת צואה עצמית, לעומת זאת, הביאה ליישוב מחדש של המיקרוביום המקורי ולחזרת פרופיל ביטוי הגנים לקדמותו בתוך ימים. "ממצאים אלה", אומר פרופ' אלינב, "חושפים תופעת לוואי חדשה ומדאיגה של שימוש בפרוביוטיקה משולבת עם אנטיביוטיקה, שעשויה להיות בעלת השלכות ארוכות-טווח. לעומת זאת, טיפול מותאם-אישית – שימוש בחיידקים של המטופל עצמו לצורך חידוש מלאי החיידקים במעי – ביטל לגמרי את השפעת התרופות".

מאחר שפרוביוטיקה היא מתוספי המזון הנמכרים בעולם, לממצאי המחקרים עשויות להיות השלכות נרחבות ומיידיות. "בניגוד לאמונה הקיימת, לפיה הפרוביוטיקה אינה מזיקה ואף מביאה תועלת", אומר פרופ' סגל, "אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כגון השתלת צואה".

ד"ר ניב זמורה, יותם סואץ, גילי זילברמן-שפירא ואוריה מור ממעבדתו של פרופ' אלינב הובילו את שני המחקרים, בשיתוף ד"ר מלי דורי-בכש, ד"ר סטברוס בשיארדס, מאיה צור, דנה רגב-להבי, רותם בן-זאב בריק, ד"ר שרה פדריצ'י, יותם כהן, מקס הורן, רקל לינבסקי, ד"ר מירב פבסנר-פישר וד"ר חגית שפירא ממעבדתו של פרופ' אלינב; ד"ר ערן קוטלר, דפנה רוטשילד, ד"ר דוד זאבי וד"ר טל קורם ממעבדתו של פרופ' סגל; אנדריאס מור, שני בן-משה, וד"ר שלו איצקוביץ ממעבדתו של ד"ר איצקוביץ; פרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים, ד"ר ניצן מהרשק ופרופ' אורן שיבולת מבית החולים על-שם סוראסקי תל אביב, וד"ר איתי שרון ממכללת תל חי וממכון מיג"ל בגליל.

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם