הינך נמצא כאן

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטות מתוחכמות של ניתוח ממוחשב כדי לזהות את המנגנונים החדשים
25.01.2018

נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות

עד לפני כעשור לא היו מדענים מודעים לכך, שחיידקים מצוידים במערכות חיסון מתוחכמות שיש בכוחן להגן עליהם מפני נגיפים התוקפים אותם. כל זה השתנה כמובן לאחר שהתגלה מנגנון ההגנה החיידקי הידוע ביותר כיום – CRISPR. ההבנה ש-CRISPR יכול לשמש חוקרים לעריכה גנטית חוללה מהפכה באלפי מעבדות ברחבי העולם. כיום מבינים, שלמרבית המיקרואורגניזמים יש מערכות חיסון מתוחכמות שבהן CRISPR הוא רק רכיב אחד, אך טרם נמצאה דרך יעילה לזהות מערכות אלה. במחקר שיטתי רחב-היקף חשפו לראשונה מדעני מכון ויצמן למדע עשרה מנגנוני הגנה נוספים בחיידקים. "המערכות שגילינו אינן דומות לשום דבר אחר שהכרנו עד כה", אומר פרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית. "לדעתנו, אחת או שתיים מהן עשויות להרחיב את 'ארגז הכלים' לעריכה גנטית, ואחרות עשויות להצביע על מקור מערכת החיסון באדם". תוצאות המחקר הנוכחי התפרסמו היום בכתב-העת המדעי Science.

במלחמתם בווירוסים, חיידקים אינם יכולים להסתמך על CRISPR לבדו, שכן לנגיפים רבים חלבונים "נוגדי-CRISPR" אשר מבטלים את פעילותו. פרופ' שורק וחברי קבוצת המחקר שלו החלו לחפש מנגנוני הגנה אחרים באמצעות תוכנת מחשב שכתבו, אשר סורקת את כל הגנומים החיידקיים שרצפיהם ידועים – כ-50,000 גנומים בסך הכל. במקום לחפש רצפים על-פי מאפיינים מוגדרים מראש, האלגוריתם מאתר "חתימות סטטיסטיות" של גנים המעורבים בהגנה – למשל זיהוי "איי הגנה", אזורים בגנום אשר מכילים בסמיכות כמה גנים הקשורים להגנה. לאחר מכן, מכיוון שהגנים של מערכת החיסון אינם עובדים על פי רוב לבד – גם לא בחיידקים – החוקרים פיתחו שיטות מתוחכמות של ניתוח ממוחשב כדי להבין אילו גנים מאחדים כוחות ופועלים יחדיו ליצירת מנגנון הגנה.

לאחר שצימצמו את האפשרויות ממיליוני גנים לכמה מאות, היה על החוקרים לבחון את המנגנונים האפשריים שזיהו. במקום לנסות לבודד את הרצפים הגנטיים ממאות חיידקים שונים, פנה צוות המחקר אל הביולוגיה הסינתטית: ייצור הגנים על פי הזמנה. הם שלחו את רצפי הקוד הגנטי – בסך הכל, כ- 400,000 בסיסים, או "אותיות" קוד גנטי – למעבדה מסחרית, שם סונתזו עשרות מערכות מרובות-גנים לצורך הבדיקה. בהמשך הוכנסו מערכות סינתטיות אלה לחיידקי מעבדה שמערכות החיסון הטבעיות שלהם שותקו. החיידקים נחשפו לנגיפים ולגורמי זיהום אחרים כדי לבחון אם מערכת ההגנה הסינתטית אכן פועלת. עשר מהמערכות שנבחנו היקנו לחיידקים הגנה חזקה מפני זיהום, וכך יכלו החוקרים לדעת כי אלו מערכות הגנה חדשות.

המערכות שגילינו אינן דומות לשום דבר אחר שהכרנו עד כה. לדעתנו, אחת או שתיים מהן עשויות להרחיב את 'ארגז הכלים' לעריכה גנטית, ואחרות עשויות להצביע על מקור מערכת החיסון באדם"

מבט מקרוב: נגיפים פולשים לתא של חיידק אי-קולי

פרופ' שורק מספר, כי למחקר, על שלביו השונים, שכללו ניתוח ממוחשב וניסויי מעבדה, נדרש מאמץ מרוכז של שישה חוקרים לאורך שנתיים. הובילו אותו ד"ר שני דורון ושרה מלמד, תוך מעורבות אינטנסיבית של גל אופיר, ד"ר אזיטה לויט, ד"ר אנה לופטינה, וד"ר גיל אמיתי. אחת לשבועיים נועדו חברי הצוות לישיבות "מועצת ההגנה" כדי לדון בכיווני המחקר השונים ובמנגנוני ההגנה שנחשפו.

הממצאים שלנו מציעים, כי לחלק מהאזורים החשובים במערכת החיסון הבסיסית שלנו יש שורשים אבולוציוניים קדומים במנגנוני חיסון בחיידקים, אשר מגינים עליהם מפני נגיפים"

החוקרים עדיין אינם יודעים כיצד פועלים מנגנוני החיסון שהתגלו, ולדברי שורק, לחלקם יש "פעילות מפתיעה שאנחנו רק מתחילים להכיר". באחד המנגנונים קיימים גנים שמזוהים עם קולטן מסוג Toll-Interleukin (TIR). מעורבותם של אזורי TIR במערכת החיסון הייתה ידועה כבר בעבר, אך לא בחיידקים. אזורים כאלה הם חלק בלתי-נפרד ממערכת החיסון המוּלדת בבני אדם, ואפילו בצמחים, אך מעולם לא נודעו כחלק ממערך ההגנה הבקטריאלי נגד נגיפים. "הממצאים שלנו מציעים, כי לחלק מהאזורים החשובים במערכת החיסון הבסיסית שלנו יש שורשים אבולוציוניים קדומים במנגנוני חיסון בחיידקים, אשר מגינים עליהם מפני נגיפים", אומר פרופ' שורק.

אשר לגנים אחרים, נראה כי הם "מושאלים" ממערכות חיידקיות שאינן קשורות להגנה; למשל, השוטונים המשמשים חיידקים לשחייה. גנים אשר מאפשרים לשוטונים אלה לקלוט פרוטונים – וכך מספקים להם אנרגיה – משמשים את אחת ממערכות ההגנה שהתגלו. מערכת אחרת, המכונה קונדנסין, מגינה על הדי-אן-איי במהלך חלוקת התא, והחוקרים גילו מערכת הגנה המשתמשת ברכיבי מנגנון הקונדנסין כדי להגן על חיידקים מפני פלישת פלסמידים – טבעות די-אן-איי זעירות אשר יכולות להיטפל לתאי חיידקים. "העובדה שהצלחנו למצוא עשר מערכות הגנה חיידקיות מרמזת על כך שיש הרבה יותר", אומר פרופ' שורק. "המעבדה שלי ממשיכה בחיפוש אחר מנגנונים חדשים. בנוסף, התחלנו להתמקד בכמה מהמבטיחים שבהם על מנת להבין לעומק כיצד הם פועלים".

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם