הינך נמצא כאן

מי יכול לעצור את הפיתוח המדעי?

16.03.2017

תלמידים מתנסים במשחק בנושא אנרגיות חלופיות בתערוכה הישראלית בקיל, גרמניה

הפרויקט האירופי irresistible עוסק בהיבטים החברתיים הנוגעים למחקר ולפיתוח עכשווי.

הפרויקט האירופי בהוראת המדעים – Irresistible – המקיף 10 מדינות, ובהן גם ישראל, הגיע לסיומו באוקטובר האחרון. "חגיגת הסיום" התקיימה במסגרת תערוכת ענק, שכללה מיצגים מכל אחת מהתערוכות שבנו תלמידי התיכון במדינות השותפות, ובהן הולנד, גרמניה, טורקיה, איטליה ופולין. התערוכה הוצגה באוניברסיטת קיל שבגרמניה כחלק מליל המדענים האירופי, וביקרו בה יותר מ-2,000 איש. "זו הייתה חגיגה של מדע", מספרת ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, פרופ' רון בלונדר.

Irresistible עוסק בהיבטים החברתיים הנוגעים למחקר ולפיתוח עכשווי. "שמו של הפרויקט – 'בלתי ניתן לעצירה' – משקף את השאלה מי יכול, אם בכלל, לעצור פיתוח מדעי שעלולות להיות לו השלכות שליליות על הסביבה או על החברה", אומרת פרופ' בלונדר. הפרויקט נועד לעצב פעילויות שיובילו למעורבות של בני נוער ושל הציבור בתהליך של אחריות במחקר ובחדשנות (Responsible Research and Innovation - RRI).

באוקטובר האחרון אף צוין Irresistible בפורטל החינוך של הנציבות האירופית כאחד משלושה פרויקטים בולטים שהשפיעו על החינוך המדעי באירופה. 

כחלק מהפרויקט פותחה במכון ויצמן יחידה ייחודית העוסקת בהיבטים חברתיים של מחקר ופיתוח עכשווי. השתתפו בפיתוחה פרופ' בלונדר, חמישה מורים לכימיה, נציג מגן המדע וד"ר שרמן רוזנפלד מהמחלקה להוראת המדעים. לאורך שלוש שנות פעילותו השתתפו בפרויקט כ-300 תלמידים מכל רחבי הארץ. "בכל מדינה מפתחים יחידה בנושא מדעי שונה, אשר רלבנטי להקשר המקומי ונחקר במעבדות האוניברסיטה השותפה", מסבירה פרופ' בלונדר. הסוגיה שנבחרה עבור התלמידים הישראלים נגעה בשאלה, האם כדאי להחליף את חלונות בית הספר בתאים סולאריים מבוססי-פרובסקיט, במקום הסיליקון המקובל כיום – נושא מחקרו של פרופ' דוד כהן, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון.

ארבע המורות הישראליות שהציגו בתערוכה הישראלית בקיל, גרמניה. מימין: ראודה גאנם, אסתי זמלר, ד"ר שלי רפ ופאדיה חאטיב

"זו הייתה חגיגה של מדע. שמו של הפרויקט – 'בלתי ניתן לעצירה' – משקף את השאלה מי יכול, אם בכלל, לעצור פיתוח מדעי שעלולות להיות לו השלכות שליליות על הסביבה או על החברה"

סוגיה זו מעוררת דילמה, שכן למינרל פרובסקיט יתרונות רבים בכל הנוגע לייצור חשמל, אך גם חסרונות סביבתיים לא מבוטלים. "פרובסקיט הוא חומר מבטיח מאוד", מסבירה פרופ' בלונדר. "זול ליצרו, ויעילות ההמרה של קרינת השמש למתח חשמלי שהוא מבצע היא גבוהה. מצד שני, הוא עלול לגרום להרעלת עופרת. מטרת הלימוד של הסוגיה היא אינה בהכרח להגיע למסקנה חותכת, אלא ללמוד את המדע שמאחוריה, לדון בעניין ולהציג נימוקים לכאן ולכאן".

התהליך של לימוד הנושא כולל את הצגתה של מהדורת חדשות (בהנחייתו של מגיש החדשות מערוץ 2, גדעון אוקו), שבה מתבשרים התלמידים על תוכנית חדשה העומדת על הפרק: החלפתם של כלל חלונות בתי הספר בישראל בתאים סולאריים המבוססים על פרובסקיט.

כדי להבין את משמעות ההחלטה, התלמידים לומדים על אנרגיות חלופיות ועל תאים סולאריים במיגוון דרכים – החל מביקור במוזיאון גן המדע, דרך התנסות בניסוי להכנת תא סולארי, וכלה בשיח בנושא זה עם חוקרים ממכון ויצמן למדע. "הדבר המעניין הוא, שבכיתות שונות הועלו דעות שונות", אומרת פרופ' בלונדר.

גולת הכותרת של תהליך הלמידה היא בנייתה של תערוכה המציגה את הנושא המדעי, ואת הדילמה הכרוכה בה. בתערוכה הישראלית מתבקשים המבקרים לומר, אם ימליצו למנהלת בית הספר להחליף את חלונות בית הספר בטכנולוגיה החדשה, או להשאירם בתצורה הקיימת. בתערוכת הסיום שהתקיימה באוניברסיטת קיל נאספו מיצגים בולטים מהתערוכות השונות שהרכיבו התלמידים.

על אף שהמימון לפרויקט פסק עם סיומו, המחלקה להוראת המדעים פיתחה מנגנונים המאפשרים לה להמשיך בו תוך שימוש במקורות אחרים – למשל, באמצעות הדרכות בנושא זה במסגרת מכון דוידסון, וסיור בנושא אנרגיות מתחדשות בגן המדע. הצלחתן של התערוכות והניסיון שנצבר הובילו את פרופ' בלונדר ליזום וללמד קורס במרכז הארצי למורי הכימיה במחלקה להוראת המדעים, שבמרכזו השימוש בתערוכה ככלי לימודי. "בניית תערוכה מאפשרת הערכה חלופית טובה של ביצועי התלמיד", מסכמת פרופ' בלונדר. 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם