עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
פרופ' לאו זקס מת באחרונה. פרופ' מיכאל סלע ופרופ' יורם גרונר כותבים לזכרו: "לאו היה חבר ומדען מבריק. הוא נולד בלייפציג, גרמניה, בשנת 1924. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, היגר עם משפחתו לאנגליה. הוא החל ללמוד חקלאות ובוטניקה באוניברסיטת ויילס, אולם בהמשך הוקסם מגנטיקה ומהתפתחות. בשנת 1951 קיבל תואר שלישי בגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. שנה לאחר מכן, ב-1952, עלה לישראל והצטרף למכון ויצמן למדע. בחדר הקטן שקיבל, ובו מיקרוסקופ, החל את מחקריו. אחת מתגליותיו הראשונות, משנת 1955, הייתה שנוזל מי השפיר מכיל תאים שמקורם בעובר. תגלית זו היוותה את הבסיס לפיתוח בדיקת מי שפיר אשר נמצאת בשימוש עד היום. תגלית מקורית זו, שהיא בת-קיימא גם כעבור כ-60 שנה, מהווה דוגמה לכל תגליותיו החשובות של לאו, המהוות נכסי צאן ברזל של המדע והחברה.
"בשנת 1960 הקים לאו זקס את המחלקה לגנטיקה, והתרכז במחקר תאי הגזע של מערכת הדם. השאלות שעמדו במוקד מחקריו היו הגורמים השולטים בהתפתחות נורמלית ותהליכים שמובילים לשיבושים בהתפתחות: מה גורם לשיבוש המנגנונים התוך-תאיים, ומוביל לחלוקת תאים לא נורמלית?
"בשנת 1961 יצר לאו לראשונה מערכת לגידול תרבית תאים, המאפשרת חלוקה והתמיינות של תאי גזע של מערכת הדם. באמצעות מערכת זו גילה לראשונה את החלבונים המווסתים את חלוקת תאי הגזע ואת התמיינותם. בסדרת מחקרים שחוללה מהפכה בתחום ההמטולוגיה הראה, כי גורמים מווסתים אלה - CSFs, וכן IL-3 - משרים חיוניות, צמיחה והתרבות של סוגי תאי דם שונים, וכי למעשה הם מופרשים על-ידי התאים המייצרים אותם. בהמשך בודד את הגורם המווסת, G-CSF, והראה כי הוא זה שגורם להתמיינות של תאי דם מסוג גרנולוציטים, וכי שימוש בגורם ויסות זה גורם לתאי לוקמיה מילואידית להתמיין לתאים בוגרים שאינם סרטניים. ממצאים אלה הראו, כי אפשר "לתכנת מחדש" תאים סרטניים, ובכך הניח לאו את הבסיס לשיטות טיפול המבוססות על הכוונת ההתמיינות. ואכן, אחד מאותם חלבוני CSF משמש עד היום למיגוון מטרות רפואיות, ובהן טיפול בחולי סרטן ומושתלי לשד עצם.
"במכון ויצמן למדע יזם לאו והוביל את המחקר בגנטיקה, שהחל עם הקמתה של המחלקה לגנטיקה, שבראשה עמד משך 27 שנים. ממחלקה זו נולדה בהמשך המחלקה לגנטיקה מולקולרית, שהייתה ביתו המדעי של לאו עד ימיו האחרונים. לאו חינך סטודנטים מוכשרים רבים שהיו למדענים מוערכים.
"הוא זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1972), פרס רוטשילד (1977), פרס וולף (1980), ופרס א.מ.ת (2002). בשנת 1965 היה לחבר מייסד של הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הוא היה חבר גם באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, בחברה המלכותית ובאקדמיה האירופית.
"נזכור תמיד את לאו בשל תרומתו לעיצוב המחקר הביולוגי במכון ויצמן למדע, ובמיוחד בזכות תרומתו המכרעת והמתמשכת לגילוי ופיענוח דרך פעולתם של גורמי הוויסות, ולבריאותנו. לאו יחסר מאוד לארבעת ילדיו, לאשתו פנינה, לנכדים, ולידידיו הרבים בארץ ובעולם".
שתף
