עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
פרופ' מרדכי הלמן, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, מת באחרונה. פרופ' הלמן נולד בדנציג בשנת 1925, ועלה לארץ ישראל בשנת 1938. בשנת 1947 הצטרף למכון זיו במסגרת חמ"ד, והיה לתלמידו של פרופ' ישראל דוסטרובסקי – אצלו עשה את עבודת הדוקטורט על מנגנונים של ריאקציות אורגניות. בשנת 1949 קיבל תואר שני בכימיה ובפיסיקה, ובשנת 1952 קיבל את התואר השלישי (שניהם הוענקו אז מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים). בשנת 1949 הצטרף לסגל המחלקה לאיזוטופים במכון ויצמן למדע, והחל משנת 1976 עמד בראש הקתדרה לאקולוגיה כימית על-שם א. ו. איבל.
מחקריו, שהתמקדו בכימיה של תרכובות זרחן אורגניות, עסקו בתחילה במנגנונים של תגובות כימיות, ובהמשך פנו לכיוונים שימושיים יותר, כמו תפקיד הזרחן בזיהום מקורות ומאגרי מים טבעיים, ופיתוח מונומרים המכילים זרחן לייצור חומרים פלסטיים עמידים לאש. מחקריו האחרונים עסקו בכימיה ירוקה, ובפרט בגז החממה דו-תחמוצת הפחמן, ובפיתוח שיטות ידידותיות לסביבה לייצור אלומיניום.
תלמידתו הראשונה, פרופ' אביבה לפידות, מהמחלקה לכימיה אורגנית, שהגיעה אליו בהמלצתו של פרופ' ברגמן, אומרת לזכרו: "נושא המחקר המשותף שלנו היה סינתזה של חומרים פוספו-אורגניים למיצוי אורניום ממחצבות הנחושת בנגב. מרדכי הדריך אותי בצעדי הראשונים בשטח זה, ובשימוש באיזוטופים יציבים במחקרים להבנת פירוקם של חומרים פוספו-אורגניים. זכיתי למדריך מצוין, איש נעים הליכות וצנוע, בקיא בתחום מחקריו ובתחומים רבים אחרים, שהשפיע על מחקרי העתידיים". תלמידתו לשעבר, ד"ר חמדה דגני, ממנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, כותבת לזכרו: "בעבודת הדוקטורט שלי שנעשתה בשנות ה-60 בהנחייתו, מצאנו ממצאים אשר לראשונה הצביעו על כך שבתהליך האבולוציה קדמו המסלולים המטבוליים ליצירת האנזימים אשר כיום הם חיוניים לתפעולם. מאוחר יותר הצלחנו לסנתז את הקואנזים גלוקוז 1, -6דיפוספט בתנאים פרה-ביוטיים. פרופ' הלמן היה מדען פורה ויצירתי, בעל יושרה, קפדן ודבק במשימותיו. יחד עם זאת הוא היה אדם צנוע ונעים הליכות. נהניתי מאד לעבוד במחיצתו".
פרופ' הלמן הותיר אחריו אשה, מרים, בת, מיכל, בן, מנחם, וחמישה נכדים.
יהי זכרו ברוך.
שתף
