קשרים וקישורים

 

בתחילת דרכה כמדענית צעירה במכון ויצמן למדע התמקדה פרופ' דבורה פאס באנזימים הפועלים בתוך התאים החיים ויוצרים בהם קישורים בין חלבונים, או בין חלקים שונים של חלבון מסוים. קישורים אלה ממלאים תפקיד מפתח בחיזוק קיפולי החלבונים, החיוניים לתיפקודם התקין של החלבונים בתא. מחקר זה הוביל את פרופ' פאס להתעניין באנזים הקרוי QSOX, אשר מופרש אל מחוץ לתא, שם הוא יוצר קישורים צולבים בין חלבונים חיצוניים שמהם מורכבת התבנית הבין-תאית. תבנית זו, המשמשת תשתית תומכת לרקמות התאים שבגוף, מורכבת ממאות חלבונים שונים, אשר מאורגנים במעין רשת של סיבים סבוכים. במחקר שביקש להבין את תפקידו של QSOX בתבנית הבין-תאית השתמשו חברי קבוצת המחקר של פרופ' פאס במיגוון שיטות מתחומים שונים של כימיה ומדעי החיים.

 

ולאפשר לתאים הסרטניים לצאת ל"נדודים". כדי למנוע את התהליך הלא-רצוי הזה פיתחו חברי קבוצת המחקר של פרופ' פאס חומרים אשר מעכבים ובולמים את פעילותו של QSOX.

 

במחקר שנועד לבחון את החומרים המעכבים החדשים פיתחה פרופ' פאס מודלים תאיים – המחקים את התאים הסרטניים ואת התבנית הבין-תאית. בדרך זו מקווים המדענים למצוא דרכים יעילות ובטוחות לבלימת האנזים, דבר שיאפשר אולי, בעתיד, לבלום את התפשטותן של גרורות סרטניות.