ריצת משוכות

הינך נמצא כאן

 
 

 

האם קל יותר או קשה יותר למסחר טכנולוגיות הקשורות במדעי החיים? ומדוע?

לדעתי, קשה יותר למסחר טכנולוגיות מתחום מדעי החיים. כאשר הרשיון מוענק לחברת הזנק קטנה בתחום מדעי החיים, המימון שתצטרך אותה חברה לגייס יהיה משמעותי מאוד, ויידרש בשלב מוקדם ביותר. מסיבה זו, הסיכון גדול. במקרה שהרשיון מוענק לחברה "בוגרת" יותר, המודל העסקי של עסקת הרישוי אמנם מבוסס היטב יחסית, אך עדיין יש להתחרות על תשומת ליבם של מקבלי רישיון פוטנציאליים בודדים בשוק התחרותי של בעלי הקניין הרוחני. ההשקעה העצומה הנדרשת בטכנולוגיות של מדעי החיים, הן בזמן והן בכסף, הופכת את המיסחור לאתגר גדול יותר.
 

מבין כל הטכנולוגיות הקשורות למדעי החיים, האם תוכל להצביע על אלה שמעוררות את הקושי הגדול ביותר כשהן מגיעות למיסחור? אילו מהן קל יותר להוציא לשוק?

הטכנולוגיות המאתגרות ביותר כשמדובר במיסחורן הן פלטפורמות שעשויות להיות רלבנטיות ויישומיות עבור מיגוון שימושים או התוויות. דוגמאות לטכנולוגיות כאלה הן מערכת הסעה ייחודית, או הרכב חדש של חומרים שהוא בעל התוויות פוטנציאליות רבות. האתגר במקרה זה הוא למסחר את הטכנולוגיה באופן יעיל עבור טווח רחב של התוויות או שימושים. טכנולוגיות מאתגרות אחרות הן אלה שבהן כרוכה פריצת דרך מדעית מרחיקת לכת כאשר השוק עדיין אינו בשל לקבלה. במקרים כאלה גילינו, שהתהליך למציאת שותף עסקי עשוי להימשך מספר שנים (שבמהלכן אנו מאבדים שנים יקרות של הגנה פטנטית). דוגמה למקרה כזה היה במכון ויצמן למדע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. מדובר בפיתוח ה-COP-1 במעבדתם
של פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נמצא שימוש רפואי לקו-פולימר סינתטי, ול"ידע" נדרש יותר מעשור לגיוס שותף עסקי. היום ידוע הקו-פולימר כתרופה "קופקסון" (שרשיון הפיתוח שלה ניתן לחברת "טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ"), אשר מיועדת לטיפול בטרשת נפוצה.
 
לעומת זאת, טכנולוגיות שהבשילו היטב, שיש לגביהן מידע רב, שמיועדות לטיפול במצבים רפואיים מוגדרים וידועים אך טרם נמצא להם טיפול, ויש להן דרישה משמעותית בשוק - יהיו תמיד אידיאליות למיסחור.
 

אילו תנאים נדרשת טכנולוגיה במדעי החיים לקיים כדי שתהווה הזדמנות עסקית אטרקטיבית?

כל אחד מהתנאים הבאים, ובוודאי חיבור של כולם, יכול להצביע על הזדמנות עסקית אטרקטיבית: מאפיין או תחום עניין "חם", כמו סרטן, תרפיה גנטית, וכדומה; שותף אקדמי פעיל בעל היסטוריה של ניסיונות מיסחור מוצלחים; בשלוּת טכנולוגית – רקע מדעי מוצק, אשר נתמך בהוכחה מובהקת להיתכנות הרעיון, במודל מבוסס היטב; והגנה חזקה על הפטנט.


מה הן הבעיות העיקריות בהן עשוי להיתקל ממציא (או משרד למיסחור טכנולוגיות אשר מייצג ממציא) בתהליך מיסחור של המצאה? האם תוכל לתת קווים מנחים למניעת הבעיות האלה?

הבעיות הנפוצות הן:
 
הקפאה אפשרית של הטכנולוגיה על-ידי מקבל הרישיון. הפתרון מצוי בחוזה הרשיון (דרישה לדו"ח ביצועים מרכזיים, דמי רישיון שנתיים, אמצעי פיקוח וכדומה).
 
חוסר מימון. הפתרונות הם: תהליך גילוי נאות של מקבלי רשיונות פוטנציאליים, התניית הרישיון בגיוס הון מספק, ניהול פיקוח מיומן ומתמשך אחר פעילות מקבל הרישיון, וקיום שיתוף פעולה מתמשך עם מחזיקי הרשיון כדי לעזור להם במאמצי גיוס ההון.
 
כישלון של תהליך הפיתוח גם הוא סיכון אפשרי, אך מסיכון זה קשה להימנע. כדי למזער אותו, מומלץ לבדוק את יכולותיו הפוטנציאליות של בעל הרשיון העתידי לפני מתן הרשיון, ולוודא כי לממציא תהיה יכולת כלשהי לייעץ לתהליך הפיתוח או לכוון אותו.
 

האם אתה יכול לזהות מגמת עלייה או ירידה במידת העניין של משקיעים במדעי החיים בשנים האחרונות?

בישראל אנחנו רואים מגמה ברורה - קהילת קרנות ההון סיכון בוחרת להשקיע יותר בטכנולוגיות היי-טק וטלקומוניקציה, ופחות במדעי החיים. המשבר הפיננסי הגלובלי בשנים האחרונות, בשילוב עם המימון המשמעותי שפרויקטים במדעי החיים דורשים, הוביל לחוסר במימון שלהם.
 
 
 
 

שתף