מחזור 2022 של בוגרי מדרשת פיינברג

"לכוון הכי גבוה שאפשר – ואז גבוה יותר"

23.06.2022

קבלו את מחזור 2022 של בוגרות ובוגרי מכון ויצמן למדע – 124 דוקטורים חדשים ו-179 מקבלי תואר שני. אורחת הכבוד בטקס, הספורטאית הפאראלימפית קרן לייבוביץ', דיברה בנאומה על הקשר המפתיע בין שיקום מפציעה ומחקר מדעי

הינך נמצא כאן

"מטרה היא כמו השמש, כמו זרקור. היא מסמנת ומאירה את הדרך ומאפשרת תהליך של גדילה, שינוי והבנה. מטרה יכולה למשוך אתכם קדימה, ולכן בהצבתה צריך לכוון הכי גבוה שאפשר, ואולי אפילו גבוה יותר ממה שנדמה שאפשרי – כי מטרה היא משהו לשאוף אליו, לאו דווקא להגיע אליו. לעיתים מעצם הצעידה בדרך אל המטרה מגלים דברים נפלאים. לפעמים אפילו מגלים את הטוב". במלים מעוררות השראה אלה חתמה הספורטאית הפאראלימפית, קרן לייבוביץ', את נאומה בפני בוגרות ובוגרי מכון ויצמן למדע בטקס הענקת התארים לשנת 2022 של מדרשת פיינברג.

לייבוביץ' שהייתה אורחת הכבוד בטקס חלקה עם הבוגרים הנרגשים את סיפור חייה – מהפציעה במהלך השירות הצבאי, דרך הזכייה בארבע מדליות זהב ושבירת שיאי עולם ועד המעבר לשיקום אחרים. "על מנת להגיע למדליית זהב צריך להשקיע שנים של עבודה קשה, שעות רבות בכל יום, גם כשקשה, גם כשעייפים, ואני בטוחה שכולכם מכירים את ההרגשה. נפצעתי בצבא בקורס קצינות. עקב חריגה מהנהלים סחבתי משקל כבד מדי, והגב שלי לא עמד בעומס וקרס. עברתי שני ניתוחי עמוד שדרה. בסיום תהליך השיקום, הלכתי עם קביים למרחקים קצרים וישבתי בכיסא גלגלים למרחקים ארוכים יותר. השתתפתי כשחיינית בשלוש אולימפיאדות וזכיתי בשבע מדליות מתוכן ארבע זהב.

"לפני כ-16 שנים בעקבות החמרה של הפציעה עברתי ניתוח כתף מורכב שהסתבך, ויצאתי ממנו עם יד משותקת. עובדה זאת אילצה אותי להתנייד בעזרת כיסא גלגלים בלבד וגזלה ממני את החלום לשבת על הפודיום עם ילדיי... על מנת לקבל תחושת סגירה החלטתי לנסות לצלוח בשחייה את תעלת למאנש. המאמן ואני הערכנו כי הצליחה תיארך כ-17 שעות. לשחייה ארוכה בסדר גודל כזה צריך סיבולת אירובית אדירה, סיבולת מנטלית משמעותית – ושכבת בידוד של שומן כי המים קרים מאוד. כדי להשמין בצורה אחידה התחלתי להתאמן בפילאטיס. כעבור כשנה של אימונים הרגשתי שהבטן המשותקת שלי מצליחה לתמוך בי בכיסא הגלגלים והחלפתי חלום – החלטתי לחזור ללכת.

"לפני שמונה שנים, בעקבות תהליך אימון ארוך של כשלוש שנים, חמש שעות בכל יום, הצלחתי לקום מהכיסא, והיום אני הולכת בעזרת קביים. פיתחתי שיטת עבודה המבוססת על פילאטיס ומשתמשת במרכז הגוף כמייצב ומייצר תנועה. בעזרת שיטה זאת אני מעבירה אנשים עם נכות או מגבלה גופנית תהליך שיקום גופני, לרוב גם נפשי ולעיתים אפילו רוחני, ומסייעת להם להצליח לחזור ללכת או לפחות לשפר משמעותית את איכות חייהם. שיפור איכות החיים, גופנית ונפשית, מתפשט כמו אדוות במים, ומשרה טוב על המעגל הקרוב למתאמן ועל מעגלים רחוקים ממנו. אני מרגישה שבעזרה לאנשים הללו אני עושה טוב".

""מטרה היא משהו לשאוף אליו, לאו דווקא להגיע אליו. לעיתים מעצם הצעידה בדרך אל המטרה מגלים דברים נפלאים" 

בהמשך נאומה הפתיעה לייבוביץ' ודיברה על הקשר בין השתקמות מפציעה ובין מחקר מדעי: "התבוננות בתהליך השיקום של המתאמנים מאפשרת לי להבין את הקשר בין הגוף, הרגש, הנפש והרוח במכלול המרכיב את האדם. תהליך שיקום גופני והשליטה מחדש בכוחות הגוף והנפש, משולים בעיני לפיתוח רעיון חדש. לפעמים יש ניצוץ של תמונה מנטלית של המקום שאליו אנחנו שואפים להגיע גופנית. המקום הזה הופך למטרה שאליה מגיעים בדרך סיזיפית של צעדים קטנטנים בכיוון כללי של התחזקות והבנה... אצל המתאמנים שלי המטרה יכולה להיות לחזור ללכת, אצלכם מחקר כלשהו...".

נשיא המכון, פרופ' אלון חן, התייחס אף הוא בדברי הברכה שלו לבוגרים להתמודדות עם אתגרים והתגברות על קשיים: "...אחרי שנים של מאמץ והתמדה, של התמודדות עם אתגרים ותעלומות שהטבע מציב לפנינו; אחרי שהתגברתם על קשיים – והצלחתם, כל אחת ואחד מכם, לחשוף ולו טפח זעיר מסודות הטבע; הגענו אל הרגע הזה, שהוא, ללא ספק, אבן דרך חשובה בחייכם. הצלחתכם היא אחת מהמטרות החשובות של מכון ויצמן למדע. באמצעותכם אנחנו מקווים להשפיע על העולם, ולעשותו מקום שטוב יותר לחיות בו, למען כל בני האדם באשר הם".

דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' גלעד פרז, הדגיש בדבריו את חשיבותו של החופש האקדמי במדע בכלל ובמכון ויצמן בפרט והוסיף: "בימים אלו השאיפה לחופש אמיתי, רעיוני וגשמי, מקבלת משמעות מיוחדת למרבה הצער, כאשר מסביבנו אומות שלמות מאבדות את חירותן". גם יו"ר המועצה המדעית, פרופ' דניאלה גולדפרב, הזכירה בדבריה את התהפוכות שפוקדות את עולמנו: "העולם כפי שהכרנו השתנה מאוד בשנתיים האחרונות: חווינו מגיפה עולמית ששיבשה את חיינו ופריצתה של מלחמה אכזרית באירופה אחרי שהאמנו שאירועים מסוג זה חלפו מהעולם. אנחנו עדים גם בארץ לפרץ של גילויי אלימות פיזית ומילולית – הן פנים אל פנים והן דיגיטלית דרך הרשתות. אבל זכרו – למדע אין גבולות, הוא גורם מאחד ומקרב לבבות... ואנחנו, המדענים חייבים להמשיך ולשמור על ערך יקר זה".

את הטקס הנחה שיבל כרמי מנסור ועל החלק האמנותי של הערב הופקדו הזמרת והיוצרת אניה בוקשטיין ונגן הגיטרה גל שניידר.

16% מהבוגרים – תלמידים בין-לאומיים

127 בוגרות ו-176 בוגרים השלימו השנה את לימודיהם במדרשת פיינברג – 124 דוקטורים חדשים ו-179 בוגרי תואר שני. בין עוטי הגלימות וחובשי הכובעים היו השנה גם 47 תלמידי מחקר מחו"ל – כ-16% מבין הבוגרים. בטקס חולקו 33 פרסי הצטיינות – 11 לבוגרי תואר שני, 10 לבוגרי דוקטורט ו-12 פרסים נוספים לתלמידי מחקר פעילים.   

את הנאום המסורתי בשם הבוגרים נשא אחד ממקבלי הפרסים, ד"ר רועי מזור, אשר השלים את לימודיו לתואר שלישי בהנחיה משותפת של פרופ' זיו שולמן מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית ופרופ' אירית שגיא מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית. ד"ר מזור, רופא בהכשרתו שחקר במהלך הדוקטורט את המעורבות של נוגדנים במאבק בסרטן, ריגש את הקהל כאשר שיתף בסיפור חייו: "המסע הפרטי שלי לחקר האמת החל מבלי מודע, לפני כמעט שני עשורים, בעודי מלווה את אימי זכרה לברכה, בין כתלי המחלקות האונקולוגיות בבתי החולים".

ד"ר מזור, נשוי ואב לשלושה ילדים חתם את דבריו בדברי תודה בשם הבוגרים והתייחס גם לדור העתיד: "ילדינו הם עתידנו. נגדיל לעשות אם נטפח את סקרנותם, נטמיע בהם את אהבת המדע והלמידה, נקנה להם כלים לחשיבה ביקורתית ונדגיש בפניהם את חשיבותה של שידרה מוסרית איתנה. אם נחדיר בהם את האמונה שאין חלום גדול מדי עבורם; אם נשימם על דרך הישר; בבוא היום, הם, אדריכלי המחר, ייצאו בעצמם למסעם לחקר האמת, בדרכם לפסגות חדשות".

שתף

מחזור 2022 של בוגרי מדרשת פיינברג