יד ראשונה מחוקר!

בפינה שקטה בבניין וולפסון, עמד עד לא מזמן מיקרוסקופ עוצמתי כאבן שאין לה הופכין. המיקרוסקופ, שהיה בשימוש של חוקר שעזב בינתיים את מכון ויצמן למדע, עלה עשרות אלפי שקלים כאשר נרכש לפני שנים. אך במחלקה לאימונולוגיה מערכתית התקשו למכור אותו ולו בשבריר ממחירו המקורי, שכן המיקרוסקופ הותאם במיוחד לצורכי המחקר שלשמו נקנה.

עד לא מזמן, הכתובת היחידה לציוד מסוג זה הייתה מפעל למיחזור, אומרת עדי גוטליב, ראש המנהל במחלקה. "חבל, אבל עם מכשירים ללא ביקוש לא היה מה לעשות, למעט להעביר לגריטה", היא מסבירה.

המצב הזה השתנה בזכות יוזמה חדשה במכון שמתמקדת במכירה, מסירה, העברה והשמשה של ציוד ישן. בזכות יוזמה זו של תחום טובין עודפים, בהובלת משה בוכהלטר מאגף התפעול של המכון, נמצא קונה למיקרוסקופ ולעוד כמה כלים שיצאו משימוש במחלקה של גוטליב, אשר לתקציביה התווספו כתוצאה מהמכירה כ-35,000 שקל. מחלקות נוספות ברחבי המכון הוסיפו אף הן עשרות אלפי שקלים לתקציב מאז החלה היוזמה אשתקד.

היוזמה מתמקדת בייעול הטיפול בציוד משומש לפי עקרונות קיימוּת וניצול משאבים מיטבי, ועד כה הניבה למכון כחצי מיליון שקלים ממכירת מכשירים ופסולת תעשייתית למיחזור. בו-בזמן, חסכה אלפים רבים של שקלים למחלקות נוספות במכון, שזכו מיחידות אחרות בציוד משומש חינם או בהנחה משמעותית בהשוואה למחיר שהיו משלמות בעבור ציוד חדש, או אפילו משומש שעומד למכירה מחוץ למכון. אחרונים חביבים, נזקקים ועמותות שלא למטרות רווח, זכו בריהוט ובציוד שהיו נזרקים לולא יוזמה זו.

""במקום שציוד יעלה אבק ויתבלה באחסון, אנחנו מעניינים בו מנהלנים כחלופה להזמנת פריטים חדשים. זה פותר את בעיית חוסר המקום לאחסון, מייתר הובלות ארוכות, חוסך כסף ומצמצם את טביעת כף הרגל הסביבתית של המכון"

"מחקריהם של מדעני המכון עומדים בחוד החנית של תחום הקיימות. בד בבד, כבר שנים נעשית עבודה כדי לוודא שהסנדלר לא הולך יחף: כלומר, שהמכון עצמו מתנהל בהתאם לעקרונות הקיימות", אומר שמעון ישי, ראש אגף תפעול במכון ומוסיף: "הפעילות של תחום טובין עודפים היא נדבך נוסף ומבורך במאמץ זה". סגן הנשיא למינהל וכספים, פרופ' אלון הרמלין, מחדד: "זו יוזמה המהווה שילוב מבורך ולא מובן מאליו בין קיימות ובין יעילות". 

במסגרת היוזמה החדשה, הוקם אתר פנים-מכוני בשם LAB2 – אשר שמו שואב מזה של אתר המכירות יד-שנייה yad2 – שבו מציעות מחלקות שונות ציוד וריהוט למסירה או מכירה לגופי המכון, וזה כמה חודשים מפרסם אגף תפעול את האתר בקרב מנהלנים וחוקרים.

ציוד שאין לו קונים בתוך המכון עובר לגורמים חיצוניים לשם קבלת הצעות מחיר. "בחודשים האחרונים הרכבנו רשימה של לקוחות: חברות שעוסקות בציוד מדעי וגם גופים מקבילים לנו בקהילה המדעית בישראל", מסביר בוכהלטר, האחראי על המכירות הללו. "מכון ויצמן הוא מותג חזק, בין היתר, כי הציוד כאן הוא מהמתקדמים שיש. לשמחתי, השמועה עוברת מפה לאוזן, ורשימת הלקוחות שלנו גדלה והולכת".

בטרם מונה לנהל את תחום טובין, בוכהלטר, העובד במכון כשש שנים, נמנה עם צוות ההובלות במכון. שם נחשף לבעיה שיוזמת הטובין נועדה לפתור. "בהובלות היינו רואים דפוס: ציוד תקין אך מיושן או מיותר, שהועבר לאחסון מקורה. שם צבר אבק ולאחר כמה שנים הועבר לאחסון בסככה, כדי לפנות מקום לעוד ציוד שנשלח לאחסון מקורה. מתחת לסככה הציוד היה מתבלה – ולבסוף נזרק".

בד בבד עם מאמץ המכירה והמסירה, שיפר תחום טובין עודפים גם את הליכי המיחזור של פסולת. למשל, מיחזור של מאות משטחי העץ (פלטות) שמקבל המכון מדי שנה כחלק מאריזות הסחורה אשר נפרקת במכון באופן שוטף. "המשטחים האלה הם מוצר, ולמוצר הזה יש שוק. אז במקום לזרוק אותם לפחי האשפה ומשם להטמנה, התחלנו לערום אותם ולמכור לסוחרים במשטחים", אומר ישי.

""בהובלות היינו רואים דפוס: ציוד תקין אך מיושן או מיותר הועבר לאחסון מקורה, שם צבר אבק ולאחר כמה שנים הועבר לאחסון בסככה, כדי לפנות מקום לעוד ציוד. מתחת לסככה הציוד היה מתבלה – ולבסוף נזרק"

יוזמת הטובין אינה פוסחת גם על רהיטי המכון, המוחלפים בתדירות גבוהה יחסית, למשל במעברים בין חדרים ובזמן שיפוצים. "במקום שרהיטים משומשים ותקינים יעלו אבק ויתבלו באחסון, אנחנו מעניינים בהם ראשי מנהל ומנהלנים כחלופה להזמנת פריטים חדשים", אומר ישי. "זה פותר את בעיית חוסר המקום לאחסון, מייתר הובלות ארוכות, חוסך כסף ומצמצם את טביעת כף הרגל הסביבתית של המכון". רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים בכפוף להחלטות ועדת הטובין של אגף תפעול, המתכנסת פעם בכמה שבועות.

ומה לגבי הרהיטים במשרדים של בוכהלטר וישי? "אני ירשתי את המשרד מרוהט מקודמי בתפקיד, כך שהרהיטים, בהכרח, על טהרת היד השנייה", אומר ישי. בוכהלטר נראה כאילו חיכה לשאלה. "בוודאי, גם כל הרהיטים במשרד שלי משומשים מאחסון", הוא אומר בחיוך. "נאה דורש נאה מקיים".