319 שגרירים של מדע פורץ דרך

"בוגרות ובוגרים יקרים, בתוך הבועה הזו שנקראת מכון ויצמן למדע, ישנה אוניברסיטת בוטיק קסומה שנקראת מדרשת פיינברג – ואנו חוגגים לה 65 שנה. ממדרשת פיינברג יצאו יותר מ-2,500 מאסטרנטים ו-5,000 דוקטורים, ובהם יותר מ-400 מייסדים, מייסדות, מנכ"לים ומנכ"ליות של חברות סטארט-אפ ויותר מ-500 פרופסוריות ופרופסורים באקדמיה. היום אתם מצטרפים לקבוצת העילית הזו של המותג 'בוגרי מכון ויצמן'". כך בירך דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' גלעד פרז, את 319 הבוגרות והבוגרים החדשים של מכון ויצמן למדע בטקס הענקת התארים לשנת 2023 שנערך השבוע בקמפוס המכון ברחובות. פרופ' פרז אף כינה את הבוגרים "שגרירים חדשים של המשפחה המיוחדת שלנו, שהשאיפה לאמת חרותה על דגלה".

143 בוגרות ו-176 בוגרים השלימו השנה את לימודיהם במדרשת פיינברג – 118 דוקטורים חדשים ו-201 בוגרי תואר שני. בין עוטי הגלימות וחובשי הכובעים היו השנה גם 33 תלמידי מחקר מחו"ל – יותר מ-10% מהבוגרים. 

"לפתוח את הדלת זה תנאי הכרחי אך לא מספיק"

אורחת הכבוד בטקס השנה הייתה פרופ' מונא ח'ורי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון שהדגישה בדבריה את החשיבות הרבה של הגברת המגוון הן בקרב אוכלוסיית הסטודנטים והן בקרב הסגל האקדמי והמנהלי במוסדות האקדמיים. פרופ' ח'ורי שהייתה לפני כן דיקנית בית-הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה – הדיקנית הערבייה הראשונה בישראל – חלקה עם הבוגרים הנרגשים את סיפור חייה, אך הזהירה שאין שום לקח שאפשר ללמוד ממנו: "הגעתי משכונת מצוקה ופשע בחיפה. אף שלהוריי לא הייתה השכלה כלל, הצלחתי להגיע לדרגת פרופ' מן המניין באוניברסיטה ולהתמנות לסגנית נשיא. אני לא היחידה שעשתה מסלול כזה. שמענו לא פעם על הרופא יוצא אתיופיה, הפרופ' למתמטיקה שלא למד לימודי ליבה בילדותו, לקוי הראיה שסיים בהצטיינות את לימודיו ועוד. מה הבעיה באותם מקרים? הבעיה כאן היא שאנחנו לוקחים את היוצאים מהכלל והופכים אותם לכלל. ואז אנחנו אומרים, אם הם והן הצליחו, כל אחד או אחת יצליחו, לו רק ירצו. יש כאן סכנה גדולה.

"הסכנה היא התנערות מהאחריות שלנו כחברה מול אותן קבוצות שחיות בתנאים מוחלשים, שנסיבות חייהן האישיות, הסוציואקונומיות, ואף הפוליטיות חוסמות אותן. לצד כל מקרה של הצלחה, אנחנו חייבים לעצור ולחשוב על כל אלה שרצו בכל מאודם, שניסו, אך לא הצליחו...".

""יש לנו עוד דרך ארוכה כדי לממש את ייעודנו להיות מוסדות מגוונים ומכילים. אבל ברגע שנעשה זאת, ההשפעה תהיה לא רק על האקדמיה  אלא על החברה הישראלית כולה"

את דבריה חתמה פרופ' ח'ורי בקריאה מהדהדת למשתתפים: "לפתוח את הדלת זה תנאי הכרחי אך לא מספיק למגוון, כי לא מעט מהקבוצות המיוצגות בחסר בהשכלה הגבוהה, נמצאות בכלל בשכונה אחרת שלא רואה את הדלת הזאת... עלינו לעזור לכל אותם מועמדים לפלס את דרכם ולהגיע להיות חלק מקהילת האוניברסיטה... יש לנו עוד דרך ארוכה כדי לממש את ייעודנו להיות מוסדות מגוונים ומכילים. אבל ברגע שנעשה זאת, ההשפעה תהיה לא רק על קהילת האוניברסיטה – האוניברסיטאות – אלא על החברה הישראלית בכלל. מזל טוב לכל הבוגרים והבוגרות – מברוק!"

נשיא המכון, פרופ' אלון חן, התייחס אף הוא בדברי הברכה שלו לחשיבות המגוון באקדמיה: "...בימים אלה, אי-אפשר להימנע מאמירה ערכית, לא-פוליטית: חשוב שנדע ונבין – אין אקדמיה, ואין מחקר מדעי, בלי דמוקרטיה, בלי חופש ביטוי ובלי זכויות למיעוט. במדע ידועים לא מעט מקרים שבהם דווקא המיעוט, ואפילו אנשים בודדים שהלכו נגד הזרם, הם אלה שהובילו לפריצות דרך ששיפרו בהמשך את חיי כולנו. חשוב לזכור ולהפנים זאת בכל תחומי החיים".

יו"ר המועצה המדעית, פרופ' מאיה שולדינר, בחרה להתייחס בדבריה למסע האישי והמקצועי המפרך שעברו הבוגרים בדרכם למעמד זה: "אני מתרגשת לראות כל אחד ואחת מכם כי אני יודעת שאתם לא רק בוגרות ובוגרים אלא גם גיבורות וגיבורים. כי אני יודעת שמה שעשיתם כדי לעמוד פה היום זה משהו מיוחד במינו. אולי אתם חושבים שהמשהו הזה הוא שכל אחת מכן גילתה עוד פיסת אמת קטנה על הטבע – משהו שאף אחד לא ידע קודם. משהו שמוסיף עוד חתיכה של פאזל לידע האנושי. אבל זה לא רק זה.

"אני מתרגשת כי אני יודעת שכדי לעמוד פה היום נאלצתם לעשות משהו אמיץ מאין כמוהו. להיעמד מחדש אחרי שנכשלתם שוב ושוב (כי זה מה שקורה כשעומדים בסוף גבול הידע ורוצים לצעוד לתוך הלא-נודע). ובכל פעם שנפלתם נאלצתם להיאבק בשדים שלכם. האם אני מספיק טוב? האם אני מספיק חכמה? האם אצליח או שאיכשל ויחשבו שאני לא שווה? האם אאכזב את עצמי ואת היקרים לי? נאבקתם בהם וניצחתם. גיליתם כי הדבר הקשה ביותר בתואר זה לא קורס או משוואה או שיטה במעבדה – אלא להתמודד עם הפחדים שלנו עצמנו. אבל למרות כל זה צעדתם קדימה בשבילי המדע ותרמתם משהו משלכם לבניין הידע האנושי. כל הכבוד לכם!"

"אמא, התואר הזה מוקדש לך"

את הנאום המסורתי בשם הבוגרות והבוגרים נשאה ד"ר עדי מילמן, אשר השלימה את לימודיה לתואר שלישי בהנחייתו של פרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית. עדי, אשר עבודת הדוקטורט שלה עסקה בשאלה כיצד חיידקים מתגוננים מפני נגיפים שתוקפים אותם, וחשפה עשרות מנגנוני חיסון-חיידקיים, תצא בקרוב לפוסט דוקטורט ב-MIT.

"הייתי מתכנתת מחשבים בצבא, מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי, משהו שם היה חסר. אבל כשהגעתי למכון קיבלתי הזדמנות להשתמש ביכולות שרכשתי בצבא כדי להבין ולחשוף את היופי שבטבע. ובאמת, כמעט שלא עבר יום במעבדה מבלי שהתפעלתי מהיצירתיות והתושייה של החיידקים שאותם חקרתי...", סיפרה בנאומה עדי אשר נולדה וגדלה באשקלון וכבר בהיותה תלמידת כתה אל"ף בבית-הספר לאמנויות בעיר החלה ללמוד בלט. למעשה, גם כיום היא מקדישה לריקוד את שעות הפנאי שלה.

""זוהי תקופה מדהימה לעסוק במדע... הבינה המלאכותית משנה לגמרי את כללי המשחק – מאלגוריתמים שפתרו שאלות ארוכות שנים בביולוגיה ועד למערכות עיבוד שפה כמו chatGPT, שאולי, ואולי לא, סייעה בכתיבת שורות אלו..."

"זוהי תקופה מדהימה לעסוק במדע. הטכנולוגיות מתקדמות בצעדי ענק ובמהלך השנים שלנו פה חזינו במהפכות של ממש: מתמטיקאים מוכיחים משוואות בעזרת מחשב, טלסקופים מתקדמים מספקים לנו לראשונה תמונות של חור שחור, והבינה המלאכותית משנה לגמרי את כללי המשחק – מאלגוריתמים שפתרו שאלות ארוכות שנים בביולוגיה ועד למערכות עיבוד שפה כמו chatGPT, שאולי, ואולי לא, סייעה בכתיבת שורות אלו..."

עדי, נשואה ואם לשני ילדים, חתמה את דבריה בדברי תודה בשם הבוגרים והוסיפה גם תודה אישית מרגשת וקריאה לעמיתותיה הבוגרות: "תודה למשפחות היקרות שלנו שתמכו בנו לאורך הדרך והיו שם בשבילנו תמיד, ולכל מי שנתן לנו השראה להיות הכי טובים שאנחנו יכולים. ואם מדברים על השראה, אני לא יכולה שלא לחשוב על אימי שלא זכתה ללוות אותי לקו הסיום. אמא, התואר הזה מוקדש לך.

"...חברותיי הבוגרות, במהלך המסע הזה לפעמים הרגשנו שהשביל שלנו קצת פחות סלול, שהדרך שלנו קצת יותר מפותלת, אבל עשינו את זה! אנו עומדות על כתפיהן של ענקיות שפרצו בשבילנו את הדרך בעבר, וגם כאן במכון זכינו ללמוד ממדעניות מעוררות השראה, וכולי תקווה שנראה פה יותר מדעניות כבר בעתיד הקרוב".