"גשרים של הבנה וחדשנות"

ביומיום שלו קטור איגבודו מרצה במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטה בניגריה. במקביל הוא פעיל ביוזמות מקומיות למלחמה במלריה וב-HIV, רותם בני-נוער לקמפיינים קהילתיים להפצת כילות נגד יתושים ותומך בנפגעות אלימות מינית. "התשוקה שלי לפעול למניעת איידס ומלריה נובעת מהעול הכבד שמחלות אלה מטילות על אוכלוסיית ניגריה", אומר איגבודו שהשתתף לאחרונה במחזור הראשון של "גשרים של מדע" – תוכנית המארחת רופאים וסטודנטים מצטיינים מאפריקה במעבדות מכון ויצמן. במסגרת התוכנית עבר איגבודו לראשונה להילחם במלריה בחזית המעבדה. "במהלך השהות שלי במעבדתה של פרופ' נטע רגב-רוצקי עבדתי על פרויקט שבודק את יעילותם של פפטידים סינתטיים אנטי-מיקרוביאליים בחיסול הטפיל מחולל המחלה", הוא מספר. "שיפרתי את כישורי המחקר שלי ורכשתי מיומנויות מעבדה מתקדמות, אבל מעבר לכך, התרשמתי מאוד מהאופן שבו עמיתיי הישראלים התמודדו עם אתגרים שונים בתקופת מלחמה, והמשיכו להתמקד בקידום מדע לטובת האנושות והבריאות העולמית".

גשרים של מדע נולדה במטרה לגשר על הפער בין רפואה מתקדמת למחקר בסיסי ביבשת אפריקה, והיא פרי שיתוף פעולה בין שני מוסדות ישראלים ותיקים – האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן למדע. מדי שנה, צפויה התוכנית לארח במעבדות המכון למשך 12 שבועות חמישה בוגרים מצטיינים של התוכנית הבינלאומית לתואר מוסמך בבריאות הציבור (IMPH) של האוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת המלריה, פרופ' רגב-רוצקי מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון, ופרופ' חגית הוכנר, ראש תוכנית ה-IMPH באוניברסיטה העברית, הן היזמיות והכוח המניע מאחורי התוכנית. "שיתוף הפעולה הזה הוא עבורי לא פחות מחלום שהתגשם", משתפת פרופ' רגב-רוצקי שמכירה מקרוב את האתגרים הבריאותיים באפריקה. "רציתי לפתוח את שערי המכון לסטודנטים ורופאים מאפריקה ולספק להם גישה למשאבים מדעיים מתקדמים שאינם זמינים להם. התוכנית היא גשר שמחבר בין עולמות, מעצים את המחקר המדעי ומהדק קשרים בין-יבשתיים".

""בעוד הרפואה באפריקה התפתחה לאור האתגרים הרבים, תחום המדע הבסיסי נותר בחיתוליו. התוכנית נועדה לגשר על הפער הזה בדיוק"

"התוכנית היא חלק ממסורת ארוכת שנים שמתקיימת באוניברסיטה העברית מאז 1971 וכוללת שיתוף פעולה עם סטודנטים מאפריקה בתחומי בריאות הציבור והרפואה. כעת נוסף למסורת ממד חדש של חשיפה למדע בסיסי ומחקר מתקדם במכון ויצמן", אומרת פרופ' הוכנר. "התוכנית מאפשרת לבוגרים המצטיינים שלנו להיחשף למדע פורץ דרך בארץ ובכך ליצור תשתית להמשך הכשרתם ולשיתופי פעולה בין חוקרים וחוקרות מובילים בארץ ובין אנשי בריאות הציבור מובילים באפריקה".

"בעוד הרפואה באפריקה התפתחה לאור האתגרים הרבים, תחום המדע הבסיסי נותר בחיתוליו. התוכנית נועדה לגשר על הפער הזה בדיוק", מדגישה פרופ' רגב-רוצקי. "שיתופי פעולה חוצי תרבויות ויבשות אינם רק אמצעי לקידום הידע, אלא גם דרך לבניית גשרים של הבנה וחדשנות. אנחנו מקווים שהידע והכלים שהם ירכשו כאן ישמשו אותם במולדתם, ואין לי ספק שחלקם יהפכו לשגרירים בלתי רשמיים של ישראל בזכות החוויה החיובית והתמיכה שהם קיבלו כאן."

המשתתפות והמשתתפים בתוכנית הגיעו השנה מניגריה, קניה, קמרון וטנזניה. הם לקחו חלק פעיל במחקרים במעבדות המכון, השתתפו בניסויים ובדיונים מדעיים, ובסיום תקופת המחקר הציגו אותו בכנס מדעי בינלאומי שהתקיים במכון בסוף ינואר 2025. "אני מקווה לראות אתכם שוב, אתם עכשיו חלק ממשפחת המכון ותמיד תהיו רצויים כאן", איחל סגן נשיא המכון פרופ' זיו רייך למשתתפים עם חזרתם לארצם והוסיף: "אין זמן טוב מזה להשקת תוכנית המקדמת מחקר ביורפואי ובריאות עולמית".

"עזרה בשיקום קיבוץ כפר עזה"

ד"ר פאולה אינס קוואווה נג'וצ'ו, רופאה מקמרון עם עניין רב בחקר הסרטן, הגיעה למכון מיד לאחר שסיימה את תכנית המוסמך בבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. במכון היא הצטרפה למעבדתה של פרופ' רות שרץ-שובל מהמחלקה למדעים ביומולקולריים שעוסקת בדיוק בתחום שבו היא רוצה להתמחות. "המחקר שלי במעבדה התמקד בתפקידם של תאים במיקרו-סביבה של הגידול הסרטני במטרה למצוא תרופה פוטנציאלית לסרטן הלבלב. החשיפה שלי לתהליך המחקר העמיקה את ההבנה שלי בביולוגיה של הסרטן ואפשרה לי לפתח מיומנויות מחקר חדשות שלא התנסיתי בהן בעבר. הייתה לי הזכות לעבוד עם צוות מעבדה מדהים ותומך. הערכתי במיוחד את ארוחות הצהריים המשותפות שלנו שתרמו לתחושת השייכות שלי. בנוסף לעבודה במעבדה עסקתי בפעילות חברתית והתנדבותית, כולל עזרה בשיקום קיבוץ כפר עזה בעוטף. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת".

"התקבלתי בחום לקבוצת הכדורגל במכון"

ד"ר מרטין נגוניאני, רופא מטנזניה, גאה להיות בין הראשונים להשתתף בתוכנית שבמסגרתה ביצע מחקר בתחום כלי הדם בהנחיית פרופ' קרינה יניב במחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית. "השהות במכון העניקה לי חוויה שתשפיע על המשך הקריירה שלי כרופא. המכון מציע סביבה מעוררת השראה ועבודה לצד אנשים חדורי מטרה המקדמים את האנושות באמצעות חדשנות מדעית. הסקרנות והמשיכה שלי למחקר העצימה והעמיקה ככל שהתנסיתי בו בעצמי ובשיתוף עם חברי המעבדה שפתחו בפני עולם שלם של אפשרויות, מידע, טכנולוגיה מתקדמת ושיתופי פעולה. אני יוצא מכאן עם ידע וניסיון שמעשירים מאוד את הגישה שלי לעולם המדע והרפואה, שאותם אני מקווה להנחיל גם בארצי.

"מעבר להתפתחות המקצועית, החוויה החברתית שלי הייתה עשירה ומיוחדת. זכיתי להכיר את התרבות הישראלית מקרוב, ליהנות מהמטבח המקומי – ולגלות אהבה חדשה לחומוס. בנוסף, התקבלתי בחום לקבוצת הכדורגל של מכון ויצמן, שאפשרה לי לשלב בין אהבה לכדורגל להיכרויות חדשות".

"פתיחות לזרים"

ד"ר אינוסנט מוומבקי הוא פסיכיאטר וראש יחידת המחקר וההכשרות בבית-החולים הלאומי לבריאות הנפש בטנזניה. "עבודתי מתמקדת במודלים קליניים מבוססי-ראיות לטיפול בהפרעות נפשיות והתמכרויות לסמים", הוא מספר. במסגרת התוכנית במכון הוא השתתף במחקר בהנחיית פרופ' אמנון בר-שיר מהמחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע החומרים. "המחקר שלי כאן עסק בזיהוי מחלות בעזרת סריקות MRI – פרויקט המשלב טכנולוגיות מתקדמות ומחקר מדעי מהשורה הראשונה. התרבות במכון בפרט ובישראל בכלל ידועה בפתיחותה לזרים, והשתתפותי בתוכנית אפשרה לי להרחיב את כישורי המחקר שלי, להגדיל את הרשת המקצועית שלי ולהכיר קהילה גלובלית של חוקרים העוסקים במדע בסיסי ויישומי. זו הייתה הזדמנות חד פעמית שתרמה רבות לקריירה שלי כחוקר".

"רחובות התגלתה כתוססת יותר מירושלים"

ד"ר סטלה קנג'ה, רופאה מקניה המתמחה בבריאות הציבור ובבריאות נשים, נחשפה במכון לתחום מחקר קרוב לליבה אך רחוק מעיסוקה ביומיום – חקר האוקיינוס. "במכון התארחתי במעבדתו של פרופ' אסף גל מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה. המחקר במעבדה מתמקד בתהליכים ביולוגיים וכימיים באצות חד-תאיות ובחשיבותן למערכת האקולוגית", היא מספרת. "למדתי על תפקידן המרכזי בקיבוע פחמן דו-חמצני ובמניעת החמצת האוקיינוסים – נושא חשוב מאין כמוהו למאבק בהתחממות הגלובלית".

חברי המעבדה קיבלו אותי בחום וסייעו לי ללמוד טכניקות מחקר חדשניות ולבצע ניסויים משלי. זו הייתה הזדמנות נדירה להשתלב במחקר בסיסי ולהתנסות בשיטות מתקדמות שלא הכרתי קודם. בסך הכל העניקה לי התוכנית חוויה טרנספורמטיבית וייחודית, שהוכיחה לי שהמדע הוא מסע אינסופי של גילוי וידע. אני נרגשת ליישם את כל מה שלמדתי כאן באתגרים העתידיים שלי."

לצד החוויות המקצועיות, היא מפתיעה ואומרת שהחיים ברחובות תוססים יותר מאלה שהיא הכירה בירושלים ומספרת שההגעה לישראל בתקופת מלחמה חשפה אותה "לחוסן ולעוצמה של החברה הישראלית, לצד אנושיות יוצאת דופן".