הינך נמצא כאן

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי

ד"ר רון דיסקין בפרויקט דו-ראשי נגד נגיף הקורונה
26.04.2020

ד"ר רון דיסקין מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע, מומחה לנגיפים קטלניים – בכללם נגיפי אבולה ו-HIV – מרכז מאמצים בפרויקט דו-ראשי נגד נגיף הקורונה הנוכחי, במטרה לפתח מולקולת "מלכודת" שתאפשר לתאים בריאים לחמוק מנגיף הקורונה (SARS-CoV-2) ולזהות נוגדן בעל יכולת קשירה מדויקת לנגיף.

בכיוון המחקר הראשון, המתבסס על מחקריו של ד"ר דיסקין על "ארנה-וירוסים" (משפחה של נגיפים שמדביקים בעלי-חיים ועלולים לעבור גם לבני-אדם), מתבצע סקר מקיף שתכליתו לזהות מולקולת מלכודת, שתסיט את ניסיונות הנגיף להיכנס לתאים המארחים בגוף האדם. ל"מלכודת" המבוקשת נדרשות תכונות שיאפשרו לה לבצע פעילות חיסונית (immunoadhesin). המטרה היא לפענח את המבנה המולקולרי התלת-ממדי ולאפשר תכנון חישובי של immunoadhesin על סמך נתונים אלה – כבסיס לטיפול אפשרי.

כיוון מחקר נוסף מבוסס על מחקריו של ד"ר דיסקין על אודות מנגנוני נגיף האבולה, אשר, בדומה לקורונה, נחשד שמקורו בעטלפים, ועל החיסון הפוטנציאלי נגדו. לצורך כך הוא מקיים שיתוף פעולה עם כמה קבוצות מחקר נוספות בניסיון לבודד נוגדנים מחולי COVID-19 שהחלימו. בכוונתם לפענח את המבנים התלת-ממדיים של הנוגדנים במטרה לברר כיצד הם נקשרים לנגיף הקורונה. הבנת מנגנון הקשירה עשויה להקנות לחוקרים תובנות חדשות לצורך פיתוח חיסון או טיפול באמצעות נוגדנים.

במחקריו על נגיפי אבולה, פענח ד"ר דיסקין את המבנה התלת-ממדי של אופן קשירת הנוגדנים לנגיף ומצא ששני נוגדנים מסוימים משתמשים במנגנוני קשירה שונים מאלה שמוכרים בנוגדנים אחרים. יתר על כן, מיפוי אתרי הקשירה הייחודיים של נוגדנים אלה הוביל את צוות המחקר לגלות כי מיקומם של אתרי הקשירה הללו תואם את מה שנמצא בחולים שנדבקו באבולה והחלימו. כעת מיושם תהליך זה, של בירור מנגנון הקשירה של נוגדנים וזיהוי הנוגדן היעיל ביותר, במחקר על נגיף הקורונה.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם