השיטות המקובלות לדימוי כאשר כל שטח הדוגמה מואר, רגישות מאוד לפיזור אור אקראי, מה שמוסיף עירפול לתמונה. כאשר הדוגמה עבה, נדרש שימוש בפילטר מיוחד, אשר עשוי לגרום לאובדן של 90% או יותר מהאות החלש ממילא. כדי להתגבר על כך תיכננו המדענים מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM), אשר סורק את הדוגמה נקודה אחר נקודה, וכך הצליחו לנטרל את העירפול מבלי לאבד מעוצמת האות. "זה כמו לחפש משהו שאיבדנו בחשיכה", אומר פרופ' אלבאום. "במצבים מסוימים, כל תאורה תתאים, אולם בליל ערפל עדיף להשתמש באלומת אור מרוכזת".
מיקרוסקופ אלקטרונים סורק (STEM) מהווה כיום כלי מחקר נפוץ בתחום מדעי החומרים. המדענים הצליחו להתאים את הציוד הקיים להדמיה של דוגמאות ביולוגיות, והתוצאות היו טובות להפליא. כדי לבחון את ההתאמות החדשות, ניסה הצוות ליצור הדמיות של דוגמות עצומות (במונחים של שיטות המיקרוסקופיה האלקטרונית המסורתיות), כמו חיידקים שלמים ותאים אנושיים שמגדלים בתרבית במעבדה. התוצאות הטובות הפתיעו אפילו את המדענים: הם הצליחו ליצור תמונות תלת-ממדיות באיכות גבוהה ובעלות ניגודיות חזקה – במקרים מסוימים, טובות יותר מאלה הנוצרות בשיטות המסורתיות.
השיטה החדשה ליישום של STEM בדוגמאות קריוגניות, ש
התפרסמה באחרונה בכתב-העת המדעי
Nature Methods, תרחיב את אפשרויות היישום ואת הנגישות של מיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת למחקר הביולוגי. אומרת ד"ר וולף: "כדי להפיק הדמיות תלת-ממדיות באיכות טובה של דוגמאות שעברו קירור מהיר באמצעות מיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת, נדרש ציוד יקר ביותר. בהשוואה לכך, השיטה שפיתחנו דורשת תוספת פשוטה לציוד המודרני הקיים, ומציעה לחוקרים רבים נתיב נוח לתחום הזה". המדענים מתכננים לשכלל ולשפר את השיטה עוד יותר, ובכלל זה לעצב כלים חדשים לאופטימיזציה של איסוף הנתונים.
פרופ' אלבאום: "האופי הרב-תחומי של מכון ויצמן למדע ממלא תפקיד משמעותי בחיפוש אחר רעיונות וטכנולוגיות לא קונבנציונליים, וחלק חשוב בכך יש ליחידה למיקרוסקופיה אלקטרונית, בתמיכת המרכז לדימות ממוזער ודימות ננו-ביולוגי על-שם ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ. קיימים רק מקומות בודדים בעולם אשר מאפשרים מפגש כה קרוב של מדענים בעלי תחומי מומחיות שונים, ובנוסף מעניקים להם חופש לעבוד ביחד על כיווני מחקר לא ידוע. במכון ויצמן למדע זה טבעי לחלוטין".