הינך נמצא כאן

קשרים וקישורים

01.11.2014

 
פרופ' דבורה פאס
בתחילת דרכה כמדענית צעירה במכון ויצמן למדע התמקדה פרופ' דבורה פאס באנזימים הפועלים בתוך התאים החיים ויוצרים בהם קישורים בין חלבונים, או בין חלקים שונים של חלבון מסוים. קישורים אלה ממלאים תפקיד מפתח בחיזוק קיפולי החלבונים, החיוניים לתיפקודם התקין של החלבונים בתא. מחקר זה הוביל את פרופ' פאס להתעניין באנזים הקרוי QSOX, אשר מופרש אל מחוץ לתא, שם הוא יוצר קישורים צולבים בין חלבונים חיצוניים שמהם מורכבת התבנית הבין-תאית. תבנית זו, המשמשת תשתית תומכת לרקמות התאים שבגוף, מורכבת ממאות חלבונים שונים, אשר מאורגנים במעין רשת של סיבים סבוכים. במחקר שביקש להבין את תפקידו של QSOX בתבנית הבין-תאית השתמשו חברי קבוצת המחקר של פרופ' פאס במיגוון שיטות מתחומים שונים של כימיה ומדעי החיים.
מדובר במשימת מחקר שאפתנית. התבנית הבין-תאית אינה תשתית "אדישה", אשר מעניקה תמיכה פיסיקלית לרקמות; למעשה, היא מעורבת ב"החלטות" שהתאים מקבלים בפעילויותיהם השונות. זוהי רשת מורכבת, שמווסתת באופן פעיל את תנועות התאים ואת מנגנוני ההישרדות שלהם: התאים שיוצרים את התבנית משתמשים בה, בהמשך, כבסיס לתנועתם ממקום למקום ברקמה. כדי ליצור את התבנית, התאים מפרישים חלבונים מסוימים, אשר מחוברים ביניהם לצורך יצירת הרשת באמצעות האנזים QSOX ואנזימים נוספים.
 
 
פרופ' דבורה פאס רוקדת בלט פעמיים בשבוע. לדבריה, היא אמנם לא טובה במיוחד, אבל היא מפצה על כך בהרבה התלהבות.בדומה לתאים רגילים, גם תאים סרטניים יכולים לנוע על התבנית – בדרך לייסוד גרורות סרטניות. באחרונה התגלה, כי תאים סרטניים מסוימים מפרישים כמויות גדולות יחסית של האנזים QSOX. פרופ' פאס שיערה, כי מטרת ההפרשה המוגברת הזאת היא לזרז את יצירת התבנית הבין-תאית,
ולאפשר לתאים הסרטניים לצאת ל"נדודים". כדי למנוע את התהליך הלא-רצוי הזה פיתחו חברי קבוצת המחקר של פרופ' פאס חומרים אשר מעכבים ובולמים את פעילותו של QSOX.
 
במחקר שנועד לבחון את החומרים המעכבים החדשים פיתחה פרופ' פאס מודלים תאיים – המחקים את התאים הסרטניים ואת התבנית הבין-תאית. בדרך זו מקווים המדענים למצוא דרכים יעילות ובטוחות לבלימת האנזים, דבר שיאפשר אולי, בעתיד, לבלום את התפשטותן של גרורות סרטניות.
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם