בטיפול

בקיצור
 
השאלה: כיצד אפשר להבין טוב יותר את התהליכים המתרחשים בטיפול באמנויות?
 
הממצאים: מדעני המכון פיתחו שיטה ממוחשבת המאפשרת לכמת ולנתח תהליכים של טיפולים כאלה. מעבר לייעול הטיפול, השיטה החדשה עשויה לסייע בהבנת תהליכי התנהגות באמנות וביצירה.

חישובים מתמטיים, נוסחאות ושפות מחשב אינם הכלים הראשונים שאדם סביר יחשוב עליהם בבואו לנסות להבין ולשפר תהליכים של טיפול באמנויות. אבל ד"ר בילי סנדק, מקבוצת המחקר של פרופ' דוד הראל במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, החליטה לפתח שיטת מחקר ממוחשבת שתאפשר לעקוב אחרי תהליכים כאלה, לנתחם ולתעדם.
 
ד"ר בילי סנדק קיבלה תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב ממכון ויצמן למדע בשנת 1991. המחקר שלה כלל פיתוח מודל מתמטי ממוחשב של תגובת המערכת החיסונית למחולל מחלה (פתוגן). כך למדה להכיר את שפת המחשב שיצר פרופ' דוד הראל ב-1984, הקרויה "תרשימי מיצוב" (statecharts), ובאמצעותה היא מבצעת את מחקרה הנוכחי, יחד עם פרופ' הראל ושותפים נוספים.
 
לאחר שקיבלה תואר שלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום הביולוגיה החישובית והמבנית, ביצעה ד"ר סנדק מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון ויצמן למדע, בתחום פיתוח שיטות להאצת חישובים מדעיים. בעבר עבדה גם בחברות בין-לאומיות בתעשיית ההיי-טק, למדה לתואר שני במינהל עסקים, ובהמשך הובילה מיזם עצמי בתעשיית התרופות. במקביל, פיתחה גם את אהבתה לאמנות. כך נחשפה לעולם הטיפול באמנויות (ציור, מוסיקה, ריקוד, ועוד).
 
האמת ניתנת להיאמר: מדובר בתחום שרב בו הנסתר על הנגלה. המטפלים עצמם, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, חוקרים, או מומחים ייחודיים לטיפול באמנות, אינם מבינים עד תום את המנגנונים שבאמצעותם הטיפול (הלא-תרופתי) הזה פועל. ועם זאת, קשה להתעלם מהעדויות על הצלחות בשיפור איכות חייהם של מטופלים, בהפחתת כאב, הקלה במצבי דחק, דיכאון, קשיי נשימה, עייפות, שיפור בתקשורת ועוד.
 
ד"ר סנדק שוחחה עם מטפלים באמנות, חוקרים, ואחרים העוסקים בתחום, ולמדה כי כל משקיף אנושי מתקשה לעקוב אחר כל ההתרחשויות בחדר הטיפולים, ומשם להגיע ליכולת לתעד ולנתח אותן. הרישום התיעודי שהמטפלים מבצעים הוא בדרך כלל מילולי, בעוד ההתרחשויות בעבודת היצירה הן חזותיות, מוסיקליות, קוליות, או גופניות, דבר המאפיין גם את הדינמיקה הסבוכה של הקשר בין המטופל למטפל. למשל: האם הקו שמצייר המטופל עבה או דק? באיזה צבע בחר? באיזה כלי בחר לצייר? או באיזה כלי בחר לנגן? מה עוצמת הצליל שבחר להפיק מכלי הנגינה? או מה מידת הלחץ שהוא מפעיל על כלי הציור, או על המחק? איזה חלק של הדף הוא מכסה בציורו, ואיזה חלק בחר להשאיר לבן? ועוד.
 

מדובר בתחום שרב בו הנסתר על הנגלה.
המטפלים עצמם, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים,
אינם מבינים עד תום את המנגנונים שבעמצעותם פועל טיפול (לא-תרופתי) זה

ד"ר סנדק החליטה ליצור שיטה מדויקת לכימות ולניתוח מידע דינמי זה, דבר שיאפשר הבנה אמפירית של תהליכי ההתנהגות באמנות וביצירה. כך עשוי להיפתח צוהר התבוננות נוסף, שיאפשר למטפלים ולחוקרים להפיק תובנות חדשות. היכרותה הקודמת עם תרשימי המיצוב של פרופ' דוד הראל החזירה אותה למכון ויצמן למדע ולקבוצת המחקר שלו. תרשימי מיצוב הם שפה ושיטה לתיאור חזותי של ההתנהגות של מערכות תגובתיות גדולות בעלות מרכיבים רבים – כגון מערכות המצויות במטוסים, כלי רכב, סמארטפונים, וכן מערכות ביולוגיות וחברתיות. הרעיון שעומד בבסיס השיטה הוא הצגת כל אפשרויות הפעולה והמעברים שביניהן בדיאגרמות מובנות והיררכיות, שהן מדויקות מבחינה מתמטית וגם ברורות ואינטואיטיביות. למשל, אנו יכולים לדעת כיצד תא בגוף שלנו מגיב לחומרים מעוררים שונים, אך איננו מביאים בחשבון את התוצאות של כל השילובים האפשריים בין התאים לבין עצמם, בינם לבין סביבתם, ובינם לבין חומרים שמגיעים אליהם. למעשה, איננו מסוגלים לחשב את המספר העצום של האפשרויות. אולם, למחשב ש"מריץ" מודל אשר תוכנת באמצעות שפת תרשימי המיצוב, זו עשויה להיות משימה אפשרית.

ד"ר סנדק ופרופ' הראל, יחד עם שותפותיהם למחקר, פרופ' אורלי שריד וד"ר אפרת הוס מהפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הגדירו את המצבים ואת האירועים שעשויים להתרחש בחדר הטיפולים. בתחום אמנות הציור אופיין ופותח מודל מעקב הכולל את מאפייני משיכת הקו, בחירת הצבעים והכלים, הלחץ על כלי הציור, מחיקות, השימוש בדף הציור, ועוד. כדי להוכיח את העקרונות המונחים בבסיס השיטה בתחום היצירה בציור, ביצעו המדענים ניסוי בעזרת תריסר נבדקים. אלה ציירו על מחשב טאבלט, שעליו הוגדרו דף הציור ומערכת של צבעים וכלי ציור. על כל נבדק הוטלו ארבע משימות ציור, ללא הגבלת זמן: לבחור צבע אחד מבין העשרה ולצייר בו קווים באמצעות שישה כלי ציור; לתת ביטוי ציורי לרגש חיובי; לצייר דימוי לרגש שלילי; לצייר בית-עץ-איש. בשלוש המשימות האחרונות יכלו הנבדקים להשתמש באופן חופשי בכל הצבעים ובכל הכלים. בין המשתתפים נכללו גברים ונשים בשנות ה-20 לחייהם, בגילים 40-30, וכן בני 50 ויותר.

כך נמצא, בין היתר, שנשים מציירות במהירות כפולה מזו שבה מציירים גברים; שגברים משתמשים בצבע כחול במשך זמן גדול פי שלושה מנשים, וכך גם בעיפרון; שגברים משתמשים בהרבה יותר סוגי כלים מנשים; שהנבדקים המבוגרים (נשים וגברים) מוחקים הרבה יותר בהשוואה לנבדקים הצעירים, ואילו האחרונים משתמשים בהרבה יותר צבעים. ד"ר בילי סנדק והחוקרים סבורים, כי מידע חדש זה יכול להעיד אולי על גורמי שוֹנוּת דמוגרפיים - מיגדר וגיל – כשמדובר בתגובה לעיסוק בציור. סברה זו יצטרכו לבדוק באמצעות מספר נבדקים גדול יותר.

המחקר הנוכחי – שפורסם באחרונה בכתב-העת המקוון PLoS ONE – הראה את יכולות השיטה כמחוללת סברות (היפותזות), ואת הפוטנציאל שלה לגילוי ממצאים ומידע חדשניים המבוססים
אמפירית. המחקר גם מצביע על היתכנות מידול העבודה המוסיקלית וקשרי הגומלין בין המטפל למטופל באמצעות תרשימי מיצוב. לכל אלה השלכות עתידיות גם על התאמת הטיפול למטופל ושיפורו.