תצלום: בן קלמר

גיבורים מקומיים

צמיחת החיטה הפכה לסמל ישראלי של תקווה והתחדשות אחרי אסון. כך גם ניסויי השדה של פרופ' אברהם לוי בעוטף עזה הממשיכים מורשת ישראלית מפוארת של חקר האבולוציה והגנטיקה של הדגן המפורסם בעולם

הינך נמצא כאן

כמו בכל שנה בעשור האחרון, גם השנה תכננו פרופ' אברהם לוי ונעמי אביבי רגולסקי מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה לערוך ניסוי שדה של גידול זני חיטה בתחנת המחקר גילת שליד אופקים. השנה נועד הניסוי לבחון סוגיה חשובה בחקר צמחים: איזה זן חיטה מנצח – זן המכונה "גיבור מקומי" ומותאם לתנאים הסביבתיים באזור שבו הוא גדל, או דווקא זן "כללי" המותאם למגוון רחב של תנאי גידול.

אך ב-7 באוקטובר, בעקבות מתקפת הפתע של חמאס, האיזור כולו הפך לשטח לחימה. מאות רקטות נורו לצפון הנגב מעזה, ורוב האוכלוסיה האזרחית פונתה מהאיזור. ההרס הרב שנזרע לא פסח גם על הגידולים החקלאיים באזור זה המכונה "אסם התבואה של ישראל". בין הנרצחים הרבים באותו היום היה גם זאב הקר, מנהל החקלאות בקיבוץ בארי שסייע בעבר לניסויי השדה של פרופ' לוי. הקר ואשתו זהבה נרצחו בידי מחבלים שחדרו לקיבוץ.

"זאב היה איש אדמה, חקלאי בכל רמ"ח איבריו... חקלאים רבים באו ללמוד ממנו ולהתייעץ אתו. בכל פעם מחדש אהב לעבד, לזרוע, להשקות ולקצור. גם כשיצא לפנסיה בגיל 70, המשיך להיות מעורה באופן יומיומי במה שמתרחש בשדות ובאדמה", מספרים עליו אנשי בארי. פרופ' לוי עצמו סיפר על עבודתו המשותפת עם הקר למפונים מהקיבוץ שהגיעו לסיור במכון באחרונה.

""זאת הדרך שלנו להראות שאנחנו לעולם לא מוותרים", אומר פרופ' לוי שמסור לחקר החיטה כבר 40 שנה

חרף ואולי בגלל האירועים הקשים החליט פרופ' לוי, יחד עם ד"ר דוד בונפיל מגילת, לקיים את הניסוי כסדרו, כסמל להתחדשות ועמידה איתנה אל מול הקשיים. במהלך חודש נובמבר, כשהלחימה בעזה בעיצומה, יצאו החוקרים לשטח לזרוע את החיטה. "זאת הדרך שלנו להראות שאנחנו לעולם לא מוותרים", אומר פרופ' לוי שמסור לחקר החיטה כבר 40 שנה.

ניסויי השדה בגילת – תחנת מחקר השייכת למינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות – הם חלק מפרויקט רחב יותר במעבדתו של פרופ' לוי המוקדש לחקר המגוון הביולוגי של זני הבר של החיטה, ובפרט זן הבר המכונה "אם החיטה" אשר התגלה לפני יותר מ-110 שנה ליד ראש פינה על-ידי אהרן אהרנסון, מחלוצי המחקר המדעי בארץ-ישראל וראש מחתרת ניל"י.

מעבדתו של פרופ' לוי מפתחת טכנולוגיות להעברה מדויקת של תכונות גנטיות מועילות מזני בר של חיטה לזני חיטה מבויתים באמצעות כלים גנומיים מתקדמים. תכונות אלה, למשל היכולת לגדול עם כמות מועטה של דשן או עמידות גבוהה לחום, בצורת או מחלות, עשויות לעזור לחיטה להסתגל לתנאים חדשים – עניין בעל חשיבות מכרעת לאור משבר האקלים המאיים על זמינות המזון על פני כדור-הארץ.

תכונה חשובה נוספת שניתן לרתום מזני הבר היא ערכים תזונתיים משופרים. כך למשל, במהלך לימודי הדוקטורט שלו במכון ויצמן, תחת הנחייתו של פרופ' משה פלדמן, מיפה פרופ' לוי את הגנים של אם החיטה האחראים לתכולת חלבון גדולה יותר בגרגיריה בהשוואה לזנים המבויתים.

החיטה צומחת שוב

מחקרי החיטה של מדעני המכון והעמידה האיתנה של חקלאי העוטף אל מול זוועות ה-7 באוקטובר שימשה השראה למיזם תקשורתי של מכון ויצמן הקורא להחזרת החטופים מעזה. במסגרת המיזם שזכה לשם #TheWheatGrowsAgain, עלה לרשת אתר באנגלית המתעד 24 שעות ביממה שתילי חיטה הצומחת בחממות המכון, לצד רשימה מתעדכנת של החטופים, ושעון עצר המונה את הזמן שחלף מאז שנחטפו על-ידי חמאס.

"בזמן שמוסדות אקדמיים רבים בחו"ל שמרו על שתיקה רועמת במקרה הטוב או הצדיקו את גילויי האלימות והטרור של החמאס במקרה הרע, למכון היה ברור כי יש חשיבות עצומה לנקוט עמדה נחרצת ולקרוא לשחרור חפים מפשע – בהם ילדים, תינוקות וקשישים. לצד מכתבים פומביים שנשלחו לראשי אוניברסיטאות בעולם, הקוראים להם לעצור את גילויי האנטישמיות במוסדותיהם, ראינו לנכון לייצר גם מהלך תקשורתי באנגלית הפונה לכלל הקהילה הבינלאומית ולגולשים בחו"ל, במטרה לעורר מודעות למשבר החטופים הישראלים", נכתב באתר הייעודי של המיזם.  

החיטה הצומחת ומתועדת בלייב נזרעה על-ידי פרופ' לוי עצמו, המלווה את המיזם, והיא מזני החיטה הנזרעים גם בניסויי השדה בגילת שבעוטף עזה. צמיחת החיטה נבחרה בין היתר גם בגלל המטען התרבותי של השיר "החיטה צומחת שוב" המסמל תקווה והתחדשות אחרי אסון ונכתב על-ידי חברת קיבוץ בית השיטה, דורית צמרת המנוחה, לאחר ש-11 מבני הקיבוץ נפלו במלחמת יום הכיפורים. חמישים שנה אחרי הוא הופך בהדרגה גם להמנון התקופה הנוכחית.

670 עמודים של חיטה

באחרונה הוציאו פרופ' פלדמן ופרופ' לוי ספר המוקדש כולו לחיטה. הספר Wheat Evolution and Domestication (האבולוציה של החיטה וביותה), מכסה מאה שנות מחקרי חיטה, החל מגילוי המספר המדויק של הכרומוזומים בגנום שלה בשנת 1918 ועד ימינו. הספר בן 670 העמודים הוא מעין אנציקלופדיה של חיטה: הוא דן לא רק ב-31 זני חיטה, אלא גם בקרובי משפחה רחוקים יותר של הדגן הכל כך נחוץ לאנושות. מנעד הנושאים רחב מאוד, מההיסטוריה של ביות החיטה שהחל לפני יותר מעשרת אלפים שנה ועד ההיבטים הייחודיים של הגנום שלה והצעות לשיפורו בעתיד.

"חיטה עושה הרבה יותר מאיתנו", מסביר פרופ' פלדמן למה למיני חיטה מסוימים יש מספר עצום של גנים, כ-120 אלף, בערך פי חמישה יותר מהגנום האנושי. "החיטה למשל מייצרת פחממות בזמן שאנחנו צורכים פחממות... ובניגוד אלינו, החיטה מתקשרת עם הקרקע באמצעות שורשיה וצומחת כמעט בכל מקום בכדור-הארץ – מה שמצריך גנים שיאפשרו לה להסתגל לתנאים מאוד מגוונים". פרופ' פלדמן חוקר את הצמח המזין מאז לימודי הדוקטורט שלו על האבולוציה של חיטת בר בשנות השישים, והוא ממשיך בכך גם כיום ממרומי גיל 90. בתחילת שנות השמונים, כשהקים את מעבדתו במכון ויצמן למדע, הצטרף אליו פרופ' לוי, תחילה כתלמיד מחקר ובהמשך כקולגה.

שני המחברים החליטו להציע את הגרסה המקוונת של הספר שלהם ללא תשלום דרך האתר של המו"ל "שפרינגר". כבר בחודש הראשון הורידו אותו יותר מ-10 אלפים קוראים. מסביר פרופ' לוי: "רצינו שהוא יהיה זמין לא רק לחוקרים ומגדלים של חיטה אלא לכלל חוקרי הצמחים ולסטודנטים".

שתף

תצלום: בן קלמר