הינך נמצא כאן

חלון אל המוח

מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תגובה דלקתית חריפה המתרחשת במהלך חלון זמנים צר בהיריון עלולה להשפיע על התפתחות מוח העובר בעכברים
24.02.2020

לקויות הרצף האוטיסטי כוללות מגוון רחב של תסמונות המאופיינות בליקויים קוגניטיביים, קשיים בתקשורת חברתית וחזרה על דפוסי התנהגות נוקשים. אף שאין כיום הסכמה מחקרית לגבי הגורמים ללקויות אלה, ישנם מדענים הסבורים כי גורם אפשרי עשוי להיות זיהומים בגוף האם במהלך ההיריון. רעיון זה נותר עד כה שנוי במחלוקת.

פרופ' אורלי ריינר ותלמידת המחקר ליהי בן-ראובן מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, חקרו רעיון זה באמצעות מודל המדמה זיהומים נגיפיים בעכברות הרות. "סימני אוטיזם מופיעים בדרך כלל בסביבות גיל שנתיים-שלוש, אך אנו יודעים כיום שמדובר במחלה התפתחותית, ולכן, ככל הנראה, השינויים מתחילים כבר במוח העוברי", אומרת פרופ' ריינר. לצורך הניסוי השתמש צוות המחקר בחומר דמוי נגיף שהפעיל תגובה חיסונית בעכברות ההרות. כאשר התגובה החיסונית הופעלה באמצע היום ה-12 להיריון (מתוך תקופת היריון של 18 יום), הצאצאים שנולדו הפגינו התנהגויות דמויות אוטיזם, וקליפת המוח שלהם הייתה עבה מהרגיל; קליפת המוח היא האיזור במוח שאחראי בין השאר על כישורי שפה וכישורים חברתיים.

בעזרת המודל, בדקו פרופ' ריינר ובן-ראובן מה בדיוק מתחולל בקליפת המוח של העוברים לאחר הפעלת התגובה החיסונית. באופן מפתיע, הן גילו כי כשש שעות לאחר ההדבקה, החלה להיווצר בקליפת המוח של העוברים כמות גדולה יותר של תאי עצב בהשוואה לעוברים רגילים. "האמהות חלו – והמוחות של העוברים הושפעו", מסבירה בן-ראובן. השפעה זו, הן גילו, מוגבלת לחלון זמן של 48 שעות.

חשוב להדגיש כי מדובר בחלון הזדמנויות קצר וספציפי מאוד בהיריון, וכן בתגובה חיסונית לזיהומים חמורים – לא הצטננות ואפילו לא שפעת"

אבל אילו תאים יוּצרו בעודף והיכן? עם התפתחות מוח העובר, מתארגנת קליפת המוח בשש שכבות, וכל שכבה מורכבת מסוג מסוים של תאים היוצרים ביניהם חיבורים מורכבים. לאחר הפעלת התגובה החיסונית בגוף האם, חלה עלייה ברמה של מולקולת איתות הנקראת אינטרלוקין 6 (IL-6). מולקולה זו מעורבת בתהליכים דלקתיים, אך מחקרים קודמים הראו כי היא שולטת גם ב"קצב הילודה" של תאים במוח. החוקרות גילו כי עלייה ברמות ה-IL-6 הובילה לשינויים בתכונותיהם של תאי הגזע שמהם נוצרים התאים בקליפת המוח; השינוי התבטא בזירוז מחזור החיים של תאים אלה – לפני שהם הופכים לתאי עצב מתמחים מסוגים שונים. בנוסף, גילו החוקרות רמות מוגברות של גורם השעתוק PAX6, אשר הובילו, בתורן, לייצור עודף של תא עצב ספציפי – מסוג CTIP2 – הממוקם בשכבה מספר 5 של קליפת המוח. גורמי שעתוק – חלבונים ש"מפעילים" ו"מכבים" גנים – קובעים לא רק אילו סוגי תאים ייוצרו, אלא גם כיצד תאים אלה ישתפו פעולה בהמשך.

"העכברים שנולדו לאמהות אלה היו בעלי קליפת מוח גדולה יותר באופן יחסי, עם שכבה חמישית מעובה", אומרת בן-ראובן. "צאצאים אלה הציגו התנהגות לא תקינה, וכעת יכולנו לקשור התנהגות זו לתגובה החיסונית החריפה שהופעלה באמהות בשלב התפתחותי מסוים מאוד".

המחקר, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Molecular Psychiatry, מספק תמיכה לתיאוריה שלפיה תגובה דלקתית חריפה – במהלך חלון זמן ספציפי בהיריון – משפיעה על התפתחות המוח העוברי. "אנחנו יודעים כי קיימת תת-קבוצה של מטופלים עם אוטיזם שנמצא כי יש להם מוח מוגדל. יש צורך במחקר נוסף כדי לבדוק אם קיים קשר ישיר לתגובה דלקתית במהלך ההיריון", אומרת פרופ' ריינר. "בכל מקרה, חשוב להדגיש כי מדובר בחלון הזדמנויות קצר וספציפי מאוד בהיריון, וכן בתגובה חיסונית לזיהומים חמורים – לא הצטננות ואפילו לא שפעת".

1 מכל 59 ילדים מאובחן על הרצף האוטיסטי – לקויות אלה שכיחות פי 4 יותר בבנים מאשר בבנות.

#מספרי_מדע

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם