ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

חולים שהחלימו מפגיעתו של נגיף קורונה ממשיכים לייצר בגופם נוגדנים "מנטרלי קורונה" המהווים מעין "זיכרון חיסוני". במעבדתו של ד"ר זיו שולמן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון, מגייסים את החולים שהבריאו, מעתיקים את המידע החיסוני שהם אוצרים בגופם, ומייצרים את הנוגדנים המנטרלים בתנאי מעבדה. נוגדנים אלה עשויים לשמש תרופה לקורונה, שכן באפשרותם לנטרל את הנגיף בחולים במצב קשה ולרפא אותם. טיפול זה מכונה "חיסון פסיבי", והוא נעשה באמצעות הזרקת הנוגדנים לחולים. בנוסף, הנוגדנים יכולים לשמש גם כטיפול מונע לאוכלוסיות בסיכון, כגון צוותים רפואיים שבאים במגע עם חולים, ואף עשויים להיות משמעותיים במיוחד עבור האוכלוסייה המבוגרת שאינה מגיבה היטב לחיסונים אקטיביים רגילים.

כדי לייצר את הנוגדנים במעבדה, החוקרים מבודדים תחילה מחולי הקורונה שהחלימו את תאי המערכת החיסונית המייצרים את הנוגדנים בגוף ומרצפים את החומר הגנטי שאחראי לייצורם. בהמשך מכניסים את ה"תוכנה" ליצירת הנוגדן לתאים במעבדה, וכך מייצרים נוגדנים בכמויות גדולות. את הנוגדנים שיוצרו בודקים במערכות שונות כדי להבין אם אכן ביכולתם למנוע פלישה נגיפית ולספק הגנה מקורונה.

לנוגדנים אלה יתרון ברור על-פני נוגדנים מהונדסים המפותחים במעבדות אחרות, שכן הם כבר הוכיחו את יכולתם לנטרל את הנגיף בגופם של חולים. כמו כן, נוגדנים אלה נחשבים בטוחים מפני שנבחרו על-ידי המערכת החיסונית של החולה, ואין להם תגובות לוואי כמו קשירה לא ספציפית של תאים בגוף האדם היכולה לגרום נזק לא רצוי.

בנוסף לייצור הנוגדנים, המידע המצטבר במעבדתו של ד"ר שולמן על אופיו של הנוגדן מנטרל הקורונה, וכיצד הוא פועל, עשוי לסייע גם בבחינות חיסונים חדשים לקורונה שמטרתם לגרום לגוף לייצר נוגדנים מנטרלים.

כיוון מחקר נוסף של המעבדה נוגע לפענוח הפעילות הייחודית של המערכת החיסונית ברקמות ריריות – צעד חשוב לקראת הרחבת השימוש בחיסונים הניתנים דרך הפה ומערכת הנשימה. חיסונים אלה עשויים לספק הגנה טובה יותר נגד מחוללי מחלה דוגמת נגיף הקורונה, החודרים לגוף דרך רקמות ריריות באף ובפה. הודות לנוחות השימוש בחיסונים הניתנים בצורת תרסיס, זמינות רבה יותר שלהם צפויה לאפשר גם להגדיל את שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות.