הינך נמצא כאן

מדע על הקו

ההיסטוריה של המדע נכתבת מדי יום בוויקיפדיה
04.07.2020

רונה אבירם ועומר בן יעקב. האנציקלופדיסטים

מה כותבים על מדע בוויקיפדיה? האם המדיום הוא, באמת, המסר? רונה אבירם, תלמידת מחקר ממעבדתו של פרופ' גד אשר במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע, ועומר בן יעקב, עיתונאי ותלמיד מחקר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב, חקרו כיצד מועבר יֶדע מעולם המחקר לעולם המקוון והפתוח של האנציקלופדיה החופשית. הנה המסקנות שלהם:

"פרס נובל לפיסיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 הוענק לחוקרים ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג על תגליותיהם בתחום השעונים הביולוגיים. הזכייה שלחה רבים ברחבי העולם למנועי החיפוש באינטרנט כשהשאלה המנקרת בראשם היא: 'מהם שעונים ביולוגיים?' התוצאות הראשונות שהופיעו בדף החיפוש היו כמובן מוויקיפדיה – 'האנציקלופדיה החופשית' שנהפכה בשני העשורים האחרונים מתופעה שולית ושנויה במחלוקת למקור המידע המוביל באינטרנט ולאתר האינטרנט החמישי בסולם הפופולריות העולמי.

"הטכנולוגיה בליבה של ויקיפדיה היא 'פתוחה', כלומר, תוכן הערכים ואף המבנה האנציקלופדי נוצרים בשיתוף המונים. כל אדם שברשותו חיבור אינטרנט יכול להיות עורך בוויקיפדיה, ולקחת חלק ב'שוק החופשי של הרעיונות'. התהליך הכמעט-כאוטי הזה יצר עד כה יותר מארבעה מיליון ערכים אנציקלופדיים בשפה האנגלית לבדה. בשנתיים האחרונות חקרנו כיצד מועבר יֶדע מעולם המדע לעולם המקוון של ויקיפדיה. כמקרה בוחן, שהתפרסם בכתב העת המדעי Journal of Biological Rhythms, התמקדנו בתחום המחקר על שעונים ביולוגיים. בעוד רוב המחקר על ויקיפדיה מתמקד כיום בערכים טעונים פוליטית ומעוררי מחלוקת, ובעיקר נוגע בשאלת הדיוק העובדתי שלהם, אנחנו בחרנו להתמקד דווקא בערכים מדעיים, ובחנו באיזה אופן הם מצליחים לייצג את התהליך הדינמי של מחקר מדעי.

"בקריאה ראשונה של הערכים התרשמנו שהם מכילים תוכן מדעי מעודכן למדי, מנוסחים בבהירות, ונשענים על ספרות מקצועית מוערכת. היות שהאנציקלופדיה פתוחה לעריכות ולמעשה משתנה כמעט מדי יום –  אין זה מספיק להתבונן רק על הגרסה הנוכחית של המידע המופיע בה. כל שינוי שעורך כלשהו מכניס לערך בוויקיפדיה נשמר באתר, ובפועל מהווה ארכיב של הטיוטות השונות שהתגבשו לאורך השנים. בהתאם, עקבנו אחר גרסאות העריכה השונות שנערמו זו על גבי זו לאורך יותר מעשור, ומצאנו שהידע שהופיע בוויקיפדיה בכל נקודת זמן היה בהלימה עם התמורות שחלו בהבנה המדעית. 

ניתוח הפרופיל של אלה שתרמו לכתיבה בוויקיפדיה העלה, כי העוסקים בדבר היו מדענים, אקדמאים צעירים, וגם סוג חדש של כותבים שקראנו להם 'אנציקלופדיסטים אזרחים' – חובבנים ללא הכשרה רשמית, אך בעלי ידע ותשוקה לנושא"

"כך למשל מצאנו, שכאשר התרחש מהפך בפרדיגמה מרכזית בתחום, התהליך השתקף בהערות השוליים: מאמרים שמילאו תפקיד מרכזי בשינוי החשיבה צוטטו בהתחלה כיוצאים מן הכלל ומוקמו במקום נמוך, אבל עם הזמן, כשחשיבותם התבהרה, מיקומם בטקסט השתנה, והחשיבות שיוחסה להם גדלה משמעותית. במובן זה, אפשר לטעון שוויקיפדיה הצליחה לשקף ולתעד שינויים בהבנה המדעית לאורך זמן.

"תגלית זו מפתיעה במיוחד נוכח העובדה שהמבנה הפתוח של ויקיפדיה יוצר מרחב פרוץ שחושף את תכניה לטעויות, לוונדליזם או לקידום עצמי. לצד מקרים לא מעטים של תופעות כגון אלו, הראינו כי פתיחות זו מאפשרת גם תהליך הפוך של מעין 'ביקורת המונים' (mob review): תהליך המזכיר, טכנית לפחות, את הפרקטיקה של ביקורת עמיתים (peer review). עם זאת, להבדיל מביקורת עמיתים, ביקורת המונים אינה מוגבלת לקומץ מדענים, אלא פתוחה בפני רבים, ללא חסם של סמכות, רקע, או רמת השכלה.

"ניתוח הפרופיל של אלה שתרמו לכתיבה בוויקיפדיה על שעונים ביולוגיים העלה, כי העוסקים בדבר היו מדענים, אקדמאים צעירים, וגם סוג חדש של כותבים שקראנו להם 'אנציקלופדיסטים אזרחים' (על משקל מדענים אזרחים) – חובבנים ללא הכשרה רשמית, אך בעלי ידע ותשוקה לנושא. בין אותם אנציקלופדיסטים אזרחים בלטה בת׳ מקדונלד (שם משתמש: 'הורדלנד'), אישה אמריקאית שסבלה ממחלת שינה, והקדישה עצמה לקריאה של ספרות מקצועית בניסיון ללמוד על מצבה הרפואי ולהתמודד עמו. בהיעדר השכלה מדעית, חָברה מקדונלד למדענים ולרופאים כדי להעמיק את הידע שלה, ועבדה בשקדנות להפיץ ידע זה ברשת בכלל ובוויקיפדיה בפרט, במטרה לעזור לחולים כמוה. מקרה זה ממחיש את עלייתו של סוג חדש של 'סוכני ידע', אשר הודרו עד כה מתהליכי היצירה של ידע בעולמות המדע והרפואה.

"עבודת המחקר שלנו מחברת שני תחומי מחקר שונים למדי – ההיסטוריה של המדע ומדעי החיים. חיבור זה מאפשר התבוננות חברתית בנושאים מדעיים, ומנגד, בחינה מדעית של נושאים שבדרך כלל שמורים למדעי הרוח והחברה. כיווני המחקר העתידיים כוללים שיתוף פעולה עם ד"ר יונתן סובל וג'ולי לאפי, מדעני נתונים ממכון ויצמן למדע. ביחד ניישם שיטות מחקר חישוביות כדי לחקור את הקשרים בין ויקיפדיה לבין עולם המדע מנקודת מבט כמותית, תוך בחינה של יותר ערכים אנציקלופדיים.

"בימים בהם מידע שקרי ומוטה מציף את האינטרנט חינם אין כסף, וידע מדעי חדש מוסתר מאחורי חומות תשלום, דווקא בחינה ביקורתית של ויקיפדיה וקשריה עם עולם המדע עשויה להתגלות ככלי מרכזי בהתמודדות עם 'עובדות אלטרנטיביות', פסאודו-מדע ותרבות ה'פוסט-אמת'".

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם