עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
מה אם אפשר היה לזהות בבדיקת דם פשוטה את קצב ההזדקנות שלנו – ואילו מחלות עלולות להופיע בעתידנו? מעבדותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי חוקרות בשנים האחרונות לעומק את ביולוגיית הדם במטרה להבין את תהליך ההזדקנות ואת הסיבות לכך שחלק מהאנשים נעשים פגיעים יותר למחלות עם השנים. צוותי המחקר, הכוללים רופאים, ביולוגים ומדעני נתונים, עוקבים אחר השינויים שמתרחשים בתאי הגזע האחראים ליצירת תאי הדם – כולל הופעתם של שינויים גנטיים בתאים אלו בכשליש מהאנשים מעל גיל 40. שינויים אלה לא רק מעלים את הסיכון לסרטני דם, כמו לוקמיה, אלא גם נקשרים למחלות לב, לסוכרת ולתהליכי הידרדרות גופנית אחרים הקשורים בגיל.
במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Medicine – ימים ספורים לאחר שמעבדותיהם נפגעו קשות במתקפת טילים איראנית – מציגים הפרופסורים שלוש ותנאי ממצאים פורצי דרך בתחום ההמטולוגיה העשויים להוביל לבדיקת דם חדשנית שתוכל לזהות סיכון ללוקמיה ולהחליף את ההליך הפולשני של שאיבת מח עצם.
הממצאים כבר נבחנים בימים אלה במחקר קליני רחב-היקף בכמה מרכזים רפואיים בעולם
המחקר התמקד בתסמונת מיאלודיספלסטית (MDS) המתפתחת עם הגיל, ובמסגרתה תאי גזע של מערכת הדם אינם מבשילים כראוי לתאים בוגרים. חשוב לאבחן תסמונת זו ולקבוע את חומרתה, שכן היא עלולה להוביל לאנמיה קשה ואף להתפתח לאחד מסוגי סרטן הדם השכיחים ביותר במבוגרים – לוקמיה מסוג AML. עד כה, האבחנה התבססה על שאיבת מח עצם – פעולה הכרוכה בהרדמה מקומית ולעיתים גם בכאב. במסגרת המחקר החדש, צוות בהובלת ד"ר נילי פורר, נמרוד רפופורט ואורן מילמן, ובשותפות עם רופאים וחוקרים בישראל ובארצות-הברית, הראו כי תאים נדירים ממערכת הדם – תאי גזע שמדי פעם יוצאים ממח העצם ונודדים למחזור הדם – נושאים את המידע הדרוש לאבחון תסמונת זו. החוקרים הראו כי באמצעות בדיקת דם פשוטה וריצוף מתקדם של החומר הגנטי ברזולוציה של תא בודד, ניתן לזהות סימנים מוקדמים לתסמונת ואף להעריך את הסיכון להתפתחות סרטן דם.
בנוסף, גילו החוקרים כי תאי הגזע הנודדים יכולים להוות שעון לגיל הכרונולוגי שלנו, וכי אצל זכרים אוכלוסייתם משתנה מוקדם יותר בכיוון שמעלה את הסיכון לסרטן; ממצא זה עשוי להסביר את השכיחות הגבוהה יותר של סרטני דם בקרב גברים. המדענים סבורים כי השימוש בבדיקה לאבחנת תסמונת מיאלודיספלסטית ולוקמיה היא רק ההתחלה, ובהמשך ניתן יהיה ליישמה גם לשורת הפרעות אחרות במערכת הדם. הממצאים שכבר התגלו במחקר נמצאים בימים אלה במחקר קליני רחב-היקף בכמה מרכזים רפואיים בעולם.
בנוסף למחקרים במעבדתו, פרופ' שלוש הוא גם רופא בכיר במרכז הרפואי אסותא באשדוד ובמכבי שירותי בריאות ועומד בראש בית-הספר החדש לרפואה על-שם מרים ואהרון גוטווירט שהוקם במטרה לתת מענה לצרכים ולאתגרים המתהווים של עולמות הרפואה והמחקר ולגשר ככל הניתן על הפער בין המדע של היום לרפואה של מחר. בשונה מתוכניות שכבר קיימות כיום בעולם ומשלבות בין רפואה למחקר, בתוכנית החדשה הפרק הקליני והפרק המחקרי צפויים להיות אחודים ושזורים זה בזה. בית-הספר צפוי לפתוח את שעריו לראשונה באוקטובר הקרוב ולהכשיר את הדור הבא של רופאים-חוקרים ורופאות-חוקרות.