הינך נמצא כאן

יותר או פחות

01.09.2010

 
 

ד"ר אופיר מאיר ופרופ' מנחם רובינשטיין. הישרדות

 

כאשר דמויות מצוירות חוזרות שוב ושוב לחיים לאחר שלל מיתות משונות - אנחנו מתייחסים לכך בהומור. אך כאשר גידולים סרטניים מצליחים לחזור לחיים לאחר טיפולים אינטנסיביים והרסניים - זה כבר לא מצחיק בכלל.מדענים עדיין אינם מבינים כיצד מצליחים חלק מהתאים הסרטניים לשרוד את הכימותרפיה וההקרנות. תאים עמידים אלה גורמים, במקרים רבים, להישנות המחלה ולמות החולה, לכן הבנה כזו היא חיונית למאבק בסרטן.

פרופ' מנחם רובינשטיין וד"ר אופיר מאיר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, סבורים כי אברון תאי מסוים -  הרשתית האנדופלסמתית - מעורב בעניין. מדובר באברון המבצע תפקידים רבים וחשובים בתא - כמו ייצור והפרשה של חלבונים וסילוק רעלנים. אבל, בדיוק כמו בני-אדם החשופים ללחצים, גם הרשתית האנדופלסמתית מתמודדת לעיתים עם מצבי עקה. אלה יכולים להיגרם ממחסור בחומרי מזון ובחמצן, או מרמה גבוהה מהרגיל של רעלנים. כאשר מצב העקה ארעי ומתון, הרשתית האנדופלסמתית מתמודדת איתו באמצעות "חופשה קצרה" מהמחויבויות שלה, שבמהלכה היא מפסיקה את ייצור החלבונים. כאשר מצב המצוקה נמשך זמן רב יותר - כפי שקורה בטיפולים נגד סרטן - הרשתית האנדופלסמתית אינה יודעת להתמודד איתו, והתא מת.

מדוע, אם כן, חלק מהתאים הסרטניים - ובעיקר אלה השייכים לסוגי סרטן הגדלים במהירות - אינם מתים? גידולים אלה מתפתחים במהירות כה גבוהה, עד שמערכת כלי הדם אינה מצליחה לעמוד בקצב. בעקבות זאת סובלים תאי הגידול ממחסור בחמצן ובחומרי מזון, ומהצטברות של רעלנים - כל אלה אמורים לגרום לרשתית האנדופלסמתית לעקה, ולהוביל, לכן, למות התא הסרטני. ובכל זאת, התאים הסרטניים מצליחים לשרוד. גם כשהתא הסרטני חשוף למתקפה כוללת של טיפולים אנטי-סרטניים - שמרביתם פועלים באמצעות יצירה או הגברה של העקה ברשתית האנדופלסמתית - הוא עדיין מצליח לשרוד.

פרופ' רובינשטיין: "למעשה, התקבלו דיווחים כי מצב עקה ברשתית האנדו-פלסמתית דווקא מקדם את התפתחותו של הגידול - בניגוד גמור למצופה". מדוע זה קורה? רמז לפתרון אפשרי לתעלומה התקבל כאשר מדענים הבחינו כי חלבון מסוים, אשר נוצר בעקבות עקה מתמשכת ברשתית האנדופלסמתית, מצוי ברמות גבוהות במיוחד בסוגים שונים של סרטן - כמו בשד, במעי, בלבלב, ובמספר סוגים נדירים יותר של סרטן. עוד התברר, כי החלבון מופיע בשלושה סוגים אפשריים: LAP*, LAP ו-LIP, אך התפקיד שממלאים החלבונים LAP ו-LIP בקביעת גורלו של התא המצוי במצב עקה, והקשר שלהם לסרטן, נותרו עד כה בגדר תעלומה.

כדי לנסות לפתור את התעלומה שינו פרופ' רובינשטיין וד"ר מאיר את רמות חלבוני העקה LAP ו-LIP בקבוצות תאים, וחשפו את התאים למצבי עקה של הרשתית  האנדופלסמתית. הם גילו, כי התאים שהכילו רמות גבוהות של חלבון LAP הפגינו יכולת התמודדות טובה יותר עם המשבר, וכי שיעור התמותה שלהם היה נמוך יותר. לעומת זאת, רמות גבוהות של חלבון LIP הובילו דווקא לתמותה מוגברת, באמצעות חסימת הפעילות המגנה של LAP.

כדי לגלות אם חלבוני העקה האלה ממלאים תפקיד במחלת הסרטן, מדדו המדענים את קצב ההתקדמות של סרטן מסוג מלנומה בעכברים, תחת רמות שונות של LAP ו-LIP. "בתוך חמישה ימים בלבד היה גודלם של הגידולים בעכברים שהכילו רמות גבוהות של LAP גבוה פי ארבעה. רמות גבוהות של LIP הובילו לתופעה הפוכה - הגידולים היו קטנים פי ארבעה", אומר פרופ' רובינשטיין.

ממצאי המחקר, שהתפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי המקוון PloS One,מספקים עדויות לכך שהחלבון המגן LAP מספק לתאים סרטניים עמידות בפני עקה של הרשתית האנדופלסמתית, וכך מסייע להישרדותם ומקדם את התפתחות הגידול. מסקנה זו נתמכת בממצאים נוספים שגילו המדענים על תפקיד המדויק שממלאים LAP ו-LIP בקביעת גורל התא בעקבות עקה הנגרמת לרשתית האנדופלסמתית הנגרמת כתוצאה מגורמים אחרים.
 
בהמשך לממצאים אלה הצליחו פרופ' רובינשטיין וד"ר מאיר לזהות מספר חלבונים המבוקרים על-ידי LAP. חלבונים אלה הם שמוציאים אל הפועל את ההגנה הלא רצויה על תאים סרטניים.בימים אלה חוקרים המדענים את דרכי פעילותם, בתקווה למצוא דרכים לעכב אותה. פרופ' רובינשטיין: "אם נצליח למצוא דרך לחסום את החלבונים המבוקרים על-ידי LAP, ובעקבות זאת לקדם את מותם של התאים, נצליח אולי לבטל את העמידות הבלתי-מנוצחת של התאים הסרטניים - וכך אולי לפתח טיפולים חדשים ויעילים יותר נגד סרטן".

המחקר התבצע בשיתוף עם אפרת דבש, ד"ר דניאלה נוביק, דנית פינקלשטיין ושרה ברק, ועמיתי המחקר דאז, ד"ר אריאל ורמן וד"ר סרגיי בויאנובר.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם