מדעני מכון ויצמן למדע עוסקים זה כעשור בפיתוח שיטה חלוצית להשתלת לשד עצם מתורם לא-תואם, לשם טיפול בחולי סרטן. עם זאת, ההשתלה מחלישה את המערכת החיסונית של החולה, ומחייבת תקופת התאוששות ממושכת אשר במהלכה החולה חשוף לזיהומים ולמחלות. כעת פיתחו מדענים מאוניברסיטת פרוג'יה באיטליה, וממכון ויצמן למדע, שיטה המאפשרת לקצר במידה ניכרת את תקופת ההתאוששות, ולהשיב למערכת החיסונית את פעילותה התקינה. השיטה שפיתחו, וממצאי ניסוי קליני שערכו בחולים, הוצגו באחרונה בכנס השנתי של החברה האמריקאית להמטולוגיה, שהתקיים בניו אורלינס, ארה"ב.
השתלות לשד עצם משמשות כבר שנים רבות כטיפול שגרתי בלוקמיה, אולם ברוב המקרים, הצלחת ההשתלה תלויה בהתאמה מלאה בין התורם והחולה. במשך יותר מעשור פיתח פרופ' יאיר רייזנר, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, שיטה חלוצית להשתלת תאי גזע מלשד העצם, ללא התאמה מלאה בין התורם למקבל. לאחר שהשיטה נמצאה יעילה בעכברים, חבר פרופ' רייזנר לפרופ' מסימו מרטלי, ראש האגף להמטולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת פרוג'יה באיטליה. בניסויים קליניים שבהם השתתפו יותר מ-300 חולים התגלה, כי שיעורי ההחלמה של חולים שעברו השתלה של לשד עצם מתורם לא-תואם (קרוב משפחה) דומים לאלה המתקבלים בהשתלה מתורמים בעלי התאמה מלאה, שנבחרו ממאגרים בין-לאומיים של תורמים.
כדי להתגבר על נטיית הגוף לדחות את התאים הזרים, מנוקה לשד העצם הלא-תואם מתאים חיסוניים מסוימים הקרויים תאי T, ותאי הגזע מוחדרים במנות גדולות במיוחד ("מגה-מנות"), המסוגלות להתגבר על המערכת החיסונית של החולה. סילוק תאי ה-Tמלשד העצם של התורם מצמצם את הסיכון להתקפה של תאי Tמושתלים על רקמות הגוף המארח. עם זאת, זמן ההתאוששות של המערכת החיסונית של החולה לאחר השתלות כאלה הוא ארוך ביותר, ובמהלכו החולה חשוף לסכנת הידבקות במחלות זיהומיות קשות. הרופאים המבצעים את ההשתלה מתמודדים עם החלטה לא פשוטה: האם לסלק את תאי ה-Tמלשד העצם של התורם ולחשוף את החולה לזיהומים, או להשאיר אותם - ולהסתכן בכך שיתקיפו את גוף המושתל.
פרופ' מסימו מרטלי ופרופ' רייזנר מצאו דרך לזרז את שיקום המערכת החיסונית בחולים שעברו השתלת לשד עצם מתורם לא-תואם, שנוקה מתאי T. בניסוי קליני לבדיקת השיטה נמצא, כי ב-25 מתוך 26 חולי לוקמיה ולימפומה שקיבלו "מגה-מנות" של תאי גזע מתורמים לא תואמים (קרובי משפחה), המערכת החיסונית התאוששה במהירות, ושמרה על תיפקוד טוב גם לאחר מספר חודשים.
השיטה שפיתחו המדענים מבוססת על ממצאים שהתקבלו בניסויים בעכברים, אשר תוארו בשנים האחרונות על-ידי קבוצות מחקר שונות ברחבי העולם, שלפיהם סוג מסוים של תאי T- תאי Tמווסתים (T regs) - אינם שותפים לתקיפת הגוף המארח, אלא להיפך, מסייעים למנוע התקפות כאלה. בנוסף, תאי T regsממלאים תפקיד בבקרת תגובות חיסוניות אחרות - בין היתר, במניעת פעילות של המערכת החיסונית כנגד הגוף עצמו (המובילה להתפתחות מחלות אוטו-אימוניות).
המדענים בודדו תאי T regsמדם התורם, והחדירו אותם דרך הווריד לחולי לוקמיה שעברו טיפולי כימותרפיה וקרינה. שלושה ימים לאחר מכן הושתלו בחולים תאי הגזע של התורמים הלא-תואמים, יחד עם סוג אחר של תאי T- אלה שעשויים לזרז את שיקום המערכת החיסונית אך עלולים גם לתקוף במקביל את הגוף המאכסן. בחולים שעברו את ההליך הזה נראה שיפור מהיר ומתמשך בפעילות החיסונית. מרביתם לא חשו בסימפטומים של מחלות הנגרמות מתקיפת הגוף המארח, על אף שקיבלו מנות גדולות של התאים המעורבים במחלות אלה.
קודם ליישום הטיפול החדש ברחבי העולם יש להמשיך במעקב אחר החולים, ולבצע ניסויים קליניים נוספים. עם זאת, התוצאות הראשוניות מראות כי תאי T regsעשויים לשמש בעתיד כתוספת חשובה להשתלת "מגה-מנות" של תאי גזע, שישפרו את שיעורי ההחלמה של מקבלי לשד עצם מתורמים לא-תואמים.