הינך נמצא כאן

הצד השני של המטבע

מדעני מכון ויצמן גילו כי נוגדי חימצון גורמים לקשיי פוריות בנשים
01.03.2011

 

מימין: ד"ר קטי שקולניק, פרופ' נאוה דקל וארי תדמור. תרכובות פעילות

מכירתם של חומרים נוגדי חימצון נפוצה מאוד כיום, ואינה מותנית בהצגת מרשם רופא; הם נחשבים בטוחים לשימוש, ומהווים תוספים במזון, במשקאות ובמוצרי קוסמטיקה. אלא שלמעשה, עדיין איננו מבינים את כל השפעותיהם של החומרים האלה על גופנו. פרופ' נאוה דקל, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, בחנה את השאלה הזאת באחרונה, וגילתה להפתעתה שהם עלולים לגרום לקשיי פוריות בנשים.

נוגדי חימצון - כמו, לדוגמה, ויטמינים מסוג C ו-E - לוכדים ומנטרלים חומרים הקרויים "תרכובות חמצן פעילות". תרכובות אלה מיוצרות בגוף באופן טבעי במהלך פעילות שוטפת, כמו למשל נשימה. במצבי עקה, או בזמן פעילות גופנית נמרצת, מוגברת היווצרות התרכובות האלה, ועלולה לגרום נזק רב לתאי הגוף. נוגדי החימצון, המסוגלים לנטרל את החומרים ההרסניים האלה, עשויים, לכן, לשפר את הבריאות, ולהאט תהליכי בלייה של תאים ורקמות.
פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה - ובהם תלמידת המחקר לשעבר ד"ר קטי שקולניק, ותלמיד המחקר ארי תדמור - הזריקו חומרים נוגדי חימצון לשחלות של עכברות. התוצאה: רמת הביוץ צנחה במידה משמעותית; כלומר, רק מספר קטן מאוד של ביציות השתחררו מהשחלה והגיעו לאתר בו מתרחשת ההפריה. כדי להבין תופעה זו, ביקשו המדענים לברר, האם ייתכן שנוכחותם של החומרים ה"מזיקים" - תרכובות החמצן הפעילות - מהווה למעשה תנאי לקיומו של ביוץ תקין. ניסויים נוספים בעכברות הראו, כי אכן זהו המצב. בניסוי אחד, לדוגמה, הישוו המדענים את השפעתו של הורמון הביוץ להשפעתם של מי חמצן, שהם סוג של תרכובת חמצן פעילה. תוצאות הניסוי הראו, כי מי החמצן "מחקים" בהצלחה את פעילותו של ההורמון. ממצאים אלה - שהתפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" (PNAS) - מרמזים על האפשרות שתרכובות חמצן פעילות - אשר נוצרות בתגובה לאיתות שמעביר הורמון  הביוץ - לא רק שאינן מזיקות, אלא אף משמשות כמתווכות בפעילותו הפיסיולוגית.
 

מדעני מכון ויצמן גילו כי נוגדי חימצון גורמים לקשיי פוריות בנשים. איור.

ממצאים אלה יסייעו, בין היתר, להשלים את תמונת תהליכי הרבייה והפריון, המתגבשת בשנים האחרונות, ולפיה נראה  כי הם חולקים מספר מנגנונים משותפים עם תהליכי דלקת. פרופ' דקל אומרת, שסביר להניח כי חומרים נוגדי חימצון המשמשים כנוגדי דלקת באזורים מסוימים של הגוף מהווים גם מכשול בפני ביוץ תקין, ולכן יש לנהוג ביתר זהירות כאשר נוטלים את החומרים האלה.
 
 
רבים ממחקריה של פרופ' דקל מתמקדים בפוריות. ממצאים שהתקבלו במחקריה הקודמים מסייעים כיום לנשים להרות. באופן אירוני, תגליתה החדשה עשויה לשרת מטרה הפוכה.  פרופ' דקל: "מצד אחד, הממצאים האלה עשויים להתריע כנגד השימוש הלא-מבוקר בנוגדי חימצון, וכך לסייע לנשים  המתקשות להרות. מצד שני, מחקרים נוספים אולי יראו כי נוגדי חימצון מסוימים עשויים לשמש כאמצעי מניעה יעילים יותר מהאמצעים הנוכחיים, המבוססים על הורמונים".
 
פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה מתכננים בימים אלה מחקרים נוספים, במטרה להבהיר כיצד, מתי והיכן משפיעים נוגדי החימצון על הביוץ, ולבדוק את השפעתם על העכברות כאשר הם ניתנים במזון או בשתייה. בנוסף, הם  מתכננים לאסוף נתונים על קשר אפשרי בין נטילת תוספים נוגדי חימצון על-ידי נשים לבין קושי להרות.

 

צו האופנה

בצעירותה התלבטה נאוה דקל בין  לימודי ארכיטקטורה ועיצוב ללימודי מדעים, ובחרה, בסופו של דבר, במסלול מדעי. כדי לפצות את עצמה, נהגה לעצב ולתפור לעצמה בגדים. בזמן לימודי הדוקטורט נרשמה לתחרות עיצוב אופנה שיזם מגזין האופנה "בורדה". בתחרות, שהתקיימה במלון "הילטון" בתל-אביב, הציגה נאוה דקל חליפת מכנסיים שעיצבה, אשר זיכתה אותה במקום הראשון. לצידה, על מסלול התצוגה, צעדה פנינה רוזנבלום.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם