הינך נמצא כאן

ניקוז ראש

שני מחקרים שבוצעו באחרונה תומכים בגישה של מדעני מכון ויצמן למדע הטומנת בחובה תקווה לנפגעים משבץ ומפגיעות ראש
01.03.2011

אחת הסיבות לנזק ההרסני שיוצרים שבץ ופגיעות ראש אחרות היא יצירה מוגברת של חומר הקרוי גלוטמט, אשר משמיד את תאי המוח הבאים איתו במגע. נכון להיום, לא ניתן להילחם בעודפי הגלוטמט ולמנוע את הנזק, משום שמרבית התרופות "נתקעות" במחסום הדם-מוח אשר מונע את כניסתן למוח, ואילו התרופות שמצליחות לחדור אותו אינן פועלות כמתוכנן. שיטה שפיתחו מדענים ממכון ויצמן למדע עשויה, בעתיד, להציע דרך למנוע את הנזק שגורם עודף גלוטמט.
 

פרופ' ויויאן טייכברג. מנגנון טבעי

פרופ' ויוויאן טייכברג, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, היה הראשון שהצביע, בשנת 2003, על דרך אפשרית לסילוק עודפי גלוטמט - באמצעות שיטה שמבוססת על מנגנון טבעי בגוף לוויסות רמתו. גלוטמט הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) - חומר בעל אורך חיים קצר שתפקידו להעביר מסרים בין תאי עצב, ובאופן נורמלי הוא כמעט ואינו מצוי בנוזלי המוח. לאחר אירוע מוחי או פגיעת ראש נגרמת "הצפה" ברמות הגלוטמט במוח, אשר גורמת לעירור יתר של תאי העצב ה"מוצפים", ולמותם. למרות שמרבית הגלוטמט נוצר ונצרך במוח, אפשר למצוא אותו בכל הגוף, במיוחד בדם.
בניגוד לשיטות המנסות לטפל בעודפי הגלוטמט באמצעות הכוונת תרופות לתוך המוח, העלה פרופ' טייכברג בשנת 1995 את הרעיון, שיש להשתמש במערכת הנימית אשר מגיעה לכל פינה במוח, ובאמצעותה להעביר את הגלוטמט מהמוח לתוך הדם. המערכת מבוססת על "משאבות" זעירות, המצויות בצד הנים הפונה אל המוח, ומופעלות על-ידי ההבדלים בריכוזי גלוטמט במוח ובדם. לכן, דרך אחת להאיץ את ההעברה הזאת עשויה להיות הורדה של רמות הגלוטמט בדם - דבר שיגדיל את הפרש הריכוזים ויעודד שאיבת החומר מהמוח. פרופ' טייכברג הבין גם, שהוא יכול לגייס לעזרתו אנזים מסוים המצוי באופן טבעי בדם. הפעלת האנזים, הקרוי GOT, גורמת לו לחפש ו"לצוד" את הגלוטמט בדם. כעבור שמונה שנים הצליח פרופ' טייכברג להראות - בניסויים שביצע בחולדות - כי המנגנון שהציע אכן מצליח להוריד את רמות הגלוטמט בדם במידה ניכרת.
 
כעבור שנים ספורות נוספות הצליחו פרופ' טייכברג ועמיתיו להראות, כי בחולדות הסובלות מפגיעות ראש, בהן הופעל האנזים GOT, נמנע הנזק ההרסני לתאי המוח. עם זאת, עדיין אי-אפשר היה לקבוע בוודאות כי ההגנה על תאי המוח היא אכן תוצאה ישירה ובלעדית של הירידה שנרשמה ברמות הגלוטמט בדם ובאיזור הפגוע במוח. חברת "ידע מחקר ופיתוח" רשמה פטנט על השיטה.
 
שני מחקרים חדשים תומכים בגישתו של פרופ' טייכברג - אחד שנעשה במעבדה וכן ניסוי קליני בחולים - ומספקים הוכחה לכך שהפעלת האנזים GOT בדם אכן תורמת להגנה על תאי המוח. בניסוי הראשון, שביצעו פרנסיסקו קמפוס ועמיתיו במעבדה של פרופ' חוזה קסטייו באוניברסיטה של סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד, השתמשו המדענים בספקטרוסקופיה באמצעות תהודה מגנטית, והראו באופן חד-משמעי כי הפעלת האנזים GOT בדם של חולדות הסובלות מפגיעות מוח דמויות-שבץ מורידה את רמות הגלוטמט בדם ובאיזור הפגוע במוח, וכן גורמת לצמצום משמעותי של מוות תאי מוח ושל הבצקת - המופיעה בדרך כלל במקרי שבץ. במחקר השני בדק צוות נוירולוגים את רמות הגלוטמט והאנזים GOT בכמה מאות חולי שבץ בעת אשפוזם, בשני בתי חולים. הרופאים גילו, כי שני נתונים אלה הם הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר את מצבו העתידי של החולה - באיזו מידה יחלים בתוך שלושה חודשים, ומידת הנזק המוחי שייגרם לו. שני המחקרים רומזים, כי טיפול באמצעות הפעלת GOT עשוי לשפר אתסיכויי ההחלמה של חולים שלקו בשבץ ובפגיעות מוחיות, ואף להאיץ את התהליך.

בנוסף לשבץ ולפגיעות ראש, עודף גלוטמט מאפיין מחלות נוספות, כמו אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה, גלאוקומה, גידולי מוח מסוימים, ו-ALS. ייתכן כי טיפולים המבוססים על הורדת רמות הגלוטמט יקלו על התסמינים של מחלות אלה.
 

שוויץ

ציונות מעשית

"נולדתי בשווייץ בשנה שבה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, להורים ניצולי שואה. שנות ילדותי הראשונות התנהלו באיזור כפרי לא הרחק מציריך. לאחר מכן עברנו לגרמניה, ומשם לבלגיה. אבל שלוות הכפר לא הרגיעה את פצעי הרגש. בכל מקום ליוותה אותנו נוכחות מעיקה, מתמדת, של השואה, על משמעויותיה ועל המסקנות הכמעט ברורות מאליהן העולות ממנה. לכן החיים בישראל הם, מבחינתי, האפשרות היחידה לחיות כיהודי חופשי".

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם