הינך נמצא כאן

עושים תיקון

21.02.2013

מימין: פרופ' דב צפורי וד"ר עפר שושני. גורם ישיר

כל יתרון עלול להפוך לחיסרון אם מביאים אותו לקיצוניות. כך קורה גם לגבי תאי גזע. בזכות גמישותם ויכולתם לצמוח, הם טומנים בחובם פוטנציאל עצום לתיקון רקמות פגועות ואפילו להחלפתן. אך ללא בקרה הולמת, עלולה אותה צמיחה להוביל להתפתחות סרטן.
מחקר חדש שנעשה במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם המרכז הרפואי על-שם חיים שיבא בתל השומר, יעזור אולי למנוע את הסיכון הזה. כפי שדווח לאחרונה בכתב-העת המדעי Cancer Research, החוקרים זיהו סמנים גנטיים המאפשרים לחזות מראש האם תא גזע נתון מסוג מסוים עלול להפוך לממאיר.
 
תאי הגזע מהסוג שנחקר, הקרויים תאי MSC, מתאימים באופן מיוחד לשימוש בטיפולים רפואיים. הם רבי- פעלים כמעט כמו תאי גזע עובריים, אך זמינים הרבה יותר: אפשר למצוא אותם בבעלי חיים ובבני אדם בוגרים בלשד העצם, בעור, בשומן, בשריר וברקמות נוספות, וניתן להפיק אותם בכמויות גדולות בקלות יחסית. בדיוק מסיבות אלה, בודקים ניסויים קליניים רבים שימושים בתאי MSC, כמו, למשל, השתלתם בעובר ברחם במטרה לתקן מחלת עצמות מולדת. הצלחת הניסויים האלה מוגבלת בינתיים, בין היתר מפני שהתאים אינם שורדים זמן רב לאחר ההשתלה. בעתיד תשתפר בוודאי הישרדותם, ואז תתעורר השאלה, כיצד למנוע מהם לגרום לסרטן.
 
כאשר בחנו המדענים את הסיכון הסרטני של תאי MSC, ציפתה להם הפתעה. התברר, שהסיכון שתאים אלה יהפכו לסרטניים אינו גבוה באופן כללי. עם זאת, הוא היה גבוה בהרבה בתאים די-פלואידיים, כלומר בעלי שני עותקים של כל כרומוזום, שהוא מספר העותקים הנורמלי, לעומת תאים פולי-פלואידים, כלומר בעלי שלושה או ארבעה עותקי כרומוזומים, אשר עד כה דווקא היו מזוהים עם סרטן.
 
המדענים זיהו סמן גנטי המבדיל בין תאים די-פלואידים לפולי-פלואידים – גן הקרוי H19, שפעילותו גבוהה כמעט פי 1,000 בתאים די-פלואידים לעומת תאים פולי-פלואידים. גן זה גם מהווה סמן טוב לסיכויים של תא מסוים לגרום לסרטן. כאשר הפכו המדענים באופן מלאכותי תא די-פלואידי לפולי-פלואידי, ירדה רמת ה-H19 בתא, וכן פחתה הנטייה שלו להפוך לממאיר.
 
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים
הממצאים מראים, כי מדידת הגן H19 עשויה לשמש ככלי לבחירת תאי MSC "בטוחים", כלומר, בעלי סיכון נמוך לגרום סרטן. אך כיצד בכל זאת ייתכן, שממצאי המחקר מנוגדים כל כך לדעה הרווחת על הקשר בין פולי-פלואידיות לבין סרטן?
 
"פולי-פלואידיות אינה הגורם הישיר לסרטן, אלא בדיוק להיפך. זהו כנראה אחד מהמנגנונים הרבים בהם משתמש התא כדי למנוע סרטן בתנאי עקה", אומר ראש קבוצת המחקר, פרופ' דב צפורי, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע – אחד מחלוצי המחקר בתאי גזע. הוא ועמיתיו מציעים את ההסבר הבא: בתנאי עקה סביבתיים, כגון קרינה אולטרה-סגולה או חשיפה לכימיקלים הגורמים למוטציות בדי-אן-אי, מגיב התא בהכפלת הכרומוזומים שלו. אם הוא הספיק להכפיל את הכרומוזומים לפני התרחשות המוטציה, אזי תגן הפולי-פלואידיות מפני סרטן: כמות הדי-אן-אי בתא גדלה באופן משמעותי בעקבות ההכפלה, כך שהשפעת מוטציה שתתרחש אחרי ההכפלה "מדוללת" על-ידי העותקים החדשים של החומר הגנטי. לעומת זאת, אם התרחשה המוטציה לפני הכפלת הכרומוזומים, הפעולה ההגנתית נכשלה, משום שהמוטציה המזיקה, אשר מוכפלת יחד עם שאר החומר הגנטי, עלולה להוביל לסרטן.
 
בכל מקרה, המחקר מצביע על כך שפולי-פלואידיות בפני עצמה איננה בהכרח סמן לסרטן, אלא ההיפך הוא הנכון: זהו סימן לכך שהתא התמודד עם עקה, והצליח במקרים מסוימים, אך לא בכולם, למנוע את התפתחות הסרטן. את המחקר, שבוצע בעכברים במעבדתו של פרופ' צפורי, הוביל ד"ר עופר שושני, ביחד עם חסן מסאלחה, ד"ר ניר שני, סיון קגן, ד"ר אורלי רביד, ד"ר שלום מדר וד"ר דינה לשקוביץ ממכון ויצמן, ובשיתוף עם פרופ' גדעון רכבי וד"ר לובה טרכטנברוט מהמרכז הרפואי על-שם שיבא.
 
המחקר מסייע להבין טוב יותר את האירועים התוך-תאיים שעשויים להוביל לסרטן. בעתיד, הוא עשוי לשפר את הבטיחות של טיפולים רפואיים שונים המבוססים על תאי גזע.
תאי גזע פולי-פלואידיים תחת מיקרוסקופ פלואורסצנטי בשני שלבים של חלוקת התא. משמאל: הצנטרוזומים (נקודות אדומות), גופיפים שמסייעים לדי-אן-אי (בכחול) להתחלק לשניים בזמן חלוקת התא, מתחילים להתכווץ לצברים בשני צדי הגרעין. מימן: הצנטרוזומים מכווצים בשני צברים (נקודות אדומות גדולות), דבר שמאפשר לדי-אן-אי (בכחול) להתחלק באופן שווה בין שני תאי הבת. כתוצאה מכך התא מתחלק כראוי, ולא הופך לסרטני
 
 
 
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם